מי שעוקב אחר טור זה יודע כמה אני מחשיב את האחדות. אני לא אדם נאיבי. כשאני כותב שיש המון טוב בעם שלנו זה לא כי טחו עיניי מראות את מה שרע. יש גם רע, אבל הרע זוכה לסיקור מקיף ופרטני, בעוד הטוב מונח לרוב בקרן זווית. גם כשאני כותב שיש אפשרות להגיע להסכמות, אני לא עושה זאת כי איני רואה כמה פלגנות יש וכמה הקצנה. אני עושה זאת כי אני רואה שזה לא כל הסיפור שלנו וכי לפעמים כשיש חושך, הדבר היחיד שנכון לעשות זה להדליק קצת אור.
לאחרונה גיליתי במקרה הודעה שפיספסתי: ב־8 באוקטובר לפני שנתיים קיבלתי את ההודעה הזו: "היי חנוך, מה קורה שמי יוסי הרשקוביץ, שכן שלך מגבעות, גויסתי אתמול בצו 8 עם עוד אלפי לוחמים שהגיעו לכאן. יש לך המון השפעה ברשת והמלחמה שלנו כרגע היא על המורל. הפוסטים צריכים לדבר רק הטוב שיש בעם ישראל. לא להתעסק במה שהיה, יהיה לנו מספיק זמן לזה".
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן