"מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתה לי איזושהי תשוקה מאוד־מאוד גדולה למוזיקה, לא הוכוונתי לזה, לא הוסללתי. זה משהו שלגמרי הגיע ממני, עד כדי כך שגם בבית הרבה פעמים לא הבינו מה האובססיה הזאת. נולדתי בתל־אביב. ואז עברנו להרצליה. למדתי בבית ספר רגיל בכיתה א', והיה לי בסדר, אבל כבר בגיל הזה לא הרגשתי כל כך שאני משתלבת או מוצאת את מקומי. נפגעתי מהמורה לציור כי היא כעסה עליי שלא צבעתי בתוך הקווים".
"הייתה לנו שכנה, ברכל'ה, שהייתה נשואה לדודו שליטא, המאייר המדהים, שהמציא את 'הכינה נחמה' ואת 'מכופף הבננות' ובמבה. אני שמעתי אותה מספרת לאמא שלי שהבת שלה לומדת בבית ספר לאמנויות בצד השני של העיר וששווה לה לחשוב על לשים אותי שם. מאותו רגע נידנדתי לאמא ולא הרפיתי עד שהיא לקחה אותי לשם וברגע שכבר התקבלתי, לא היה לה נעים להפריע לילדה. עברתי לשם בכיתה ב' וזה ממש רגע מכונן בחיים שלי".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
