בזמן האחרון נדמה לי שהעיר הזאת מלאה בגברים עצלים ורופסים שפשוט איבדו כל קשר עם הגבריות שלהם. הרי זה לא אמור להיות קשה מדי להעיר את גיצי ההתעניינות של הבחורה שיושבת בדייט מולך. שב עם עצמך לבד חמש דקות בבית, תחשוב על שאלה מיוחדת שאף אחד לא שואל באפליקציה. תסביר לה בדיוק למה היא מוצאת חן בעיניך, מה בנוכחות שלה, בפנים הספציפיות שלה תופס אותך, במקום לשבת ולדבר איתה על דיני חוזים ולצפות שהיא תיפול עליך כפרי בשל בסוף הדייט.
את כל אלו עורך הדין שישב מולה לא טרח לעשות, לזה לא היה לו כוח. אבל למה כן הייתה לו מספיק אנרגיה? להפחיד אותה. "אז מה איתך", הוא אמר, "למה את רווקה בגילך?" "לא יודעת", היא התחילה לגמגם, כי איך מסבירים את מערכת היחסים הארוכה האחרונה שנגמרה, חמש שנים של אהבה חברית שהיה בה אפס להט גופני. איך אומרים לזר גמור שאת מאלו שנותנות צ'אנסים, אבל משהו פשוט לא נדבק? וחוץ מזה, גם הוא רווק, ועוד רווק בן 41, מה פתאום הוא מפיל עלייך את השאלה הכי שנואה על אנשים פנויים מעבר לגיל מסוים - למה אתה לבד?
הטור המלא של דנה ספקטור מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
