הם היו עשרה. עשרה ילדים שגדלו יחד מגיל אפס כמעט, בגן תות של קיבוץ ניר עוז. אלמלא טבח 7 באוקטובר, כולם היו אמורים לעלות יחד לכיתה א' בבית הספר בעוטף. אבל רק תשעה, בלי החבר הטוב והאהוב אריאל ביבס ז"ל, החלו את הלימודים השבוע, הרחק מהקיבוץ הקטן שהופקר בשבת השחורה לידי מחבלי חמאס. ביניהם גם אריאל, הג'ינג'י החמוד, שנחטף עם אמו שירי ז"ל ואחיו הקטן כפיר ז"ל ונרצח יחד איתם באכזריות בשבי. האב ירדן, שנחטף גם הוא, חזר בעסקה האחרונה.
ביום ראשון השבוע הם נראו כמו כל הילדים הישראלים הנרגשים שחיכו כבר להתחיל את כיתה א'. מסדרים את הילקוט החדש שקיבלו, מניחים על הכיסא את חולצת בית הספר. קשה להאמין שלכל אחד מבני השש האלה יש סיפור גבורה מצמרר מהשבת הארורה ההיא ומהשעות הארוכות והמפחידות שבילו בממ"ד, בזמן שבחוץ המחבלים מסתובבים באין מפריע בקיבוץ, רוצחים, חוטפים ובוזזים.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן