הציבור הרחב נחשף למתרחש בוועדת החוקה של הכנסת בעיקר במהלך ישיבות מתוקשרות עם נושאי תפקיד רמים. כך למשל "הזובור" שנערך בשבוע שעבר ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שסימן אותה מראש כאשמה באי-מיגור הפשיעה המאורגנת במגזר הערבי, הועבר בשידור חי בכלי התקשורת.
אבל אחרי העבודה האמיתית והמהותית בוועדה, שנעשית על ידי היו"ר שמחה רוטמן במשך חמישה ימים בשבוע, עוקבים בדרך כלל רק בעלי עניין. רוטמן הפך את הוועדה למשפיעה מאוד בכנסת ובמערכת המשפטית בזכות הנחישות והחריצות שלו, שמניעות כל הזמן את הגלגלים. למרבה הצער, אותן נמרצות ותושייה אינן מופנות מספיק לצורכי מערכת המשפט וציבור צרכניה – עומס התיקים הכבד, הסחבת, השירות האיטי של בתי המשפט והתביעה הכללית, התקנים החסרים. הוועדה החשובה של רוטמן מחויבת למהפכה המשטרית 24/7.
אבל לא רק, מתברר. יש עוד נושא קרוב לליבו של רוטמן ושהוא מקדם אותו בימים אלה ממש. והפעם, דווקא בניגוד לעמדתם של שר המשפטים יריב לוין וראש הממשלה נתניהו.
1 צפייה בגלריה
מעצר מחבלים ורוטמן. מנסה ללחוץ על הממשלה לקדם את העמדתם לדין
(צילומים: עמית שאבי, רפי קוץ)
***
במחאה על כך שהממשלה לא מחוקקת חוק מיוחד לשם העמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה, נכנס רוטמן לנעליה. הוא מקיים ישיבות רבות בנושא כאשר כלל לא ברור אם אי פעם יתקיים משפט, והאם כל הנוח'בות או רק חלקם יועמדו לדין.
הזמן שחלף מאז הטבח מוכיח שהדרך לא אצה לממשלה. אולי בצדק. את הקו הריאליסטי ואולי הרציונלי מוביל השר לוין בתיאום עם נתניהו. בישיבות הקבינט ובעיקר בהתייעצויות פנימיות הוחלט לא לקבל, בינתיים, החלטה על קיום המשפט. ראיות רבות נאספו כבר על ידי צוותי משטרה, בליווי פרקליטות מחוז דרום. אלא שהראיות שנאספו מעלות בעיות משפטיות רבות ובראשן הקושי להצמיד לכל אחד מהחשודים במעשי הטבח, האונס והביזה, אירוע מצמרר פרטני – כפי שדורש עקרון היסוד במשפט הפלילי.
מאחורי ההחלטה לא לעשות דבר בינתיים קיימים שיקולים נוספים, ובראשם החשש שאם יחל הליך משפטי פומבי, החטופים ייפגעו. כמו כן, קיימת הערכה שרובם המכריע של כ-4,500 הנוח'בות העצורים בישראל יוחזר לעזה בתמורה לחטופים. בנוסף, אם יתקיים למחבלים משפט ראווה, ארגוני זכויות אדם אירופיים יגייסו עורכי דין שיהפכו את ישראל לאשמה בטבח (וכמובן שאלה יצטרכו להיות פרקליטים ישראלים, שיכולים להופיע בפני בית משפט מקומי). יהיו גם שיטענו שישראל שינתה את כללי המשחק כדי להפליל חשודים, ולכן לא נעשה להם משפט צדק. כך או כך, באווירה הבינלאומית הנוכחית, משפט שכזה לא יתרום למעמדה של ישראל ועלול ליצור קשיים נוספים באו"ם ובהאג.
אבל רוטמן חדור מטרה. עם כינוס המושב השלישי של הכנסת הוא הניח בצוותא עם ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הצעת חוק – שתעלה בעוד שבועיים לקריאה טרומית וראשונה – שמכוחה יוקם בית דין מיוחד לפושעי הנוח'בה, שיפעל באמצעות סדרי דין מיוחדים שיעקפו בעיות ופרוצדורות משפטיות שגרתיות. רוטמן ומלינובסקי כועסים על הממשלה שלא יזמה חוק כזה בעצמה ומטרתם, בהגשת הצעת החוק שלהם, להלחיץ את הממשלה כדי שתתרצה ותחל בהליך של העמדה לדין.
***
אחרי שעוד בתחילת המלחמה העביר רוטמן חוק שאסר על הסניגוריה הציבורית להעניק למחבלי 7 באוקטובר הגנה משפטית, בשבועיים האחרונים אישרה ועדת החוקה לקריאות שנייה ושלישית גם את הצעת החוק שלו למניעת מימון ייצוג הנוח'בות ועצורי התמרון על ידי המדינה.
ההצעה, המכונה "מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם בטרור", קובעת ששכר הטרחה של סנגור שמינה בית המשפט למי שנחשד, נאשם או הורשע, באמצעות הוראות התקש"ח – חרבות ברזל, בעבירות ביטחון, יקוזז על ידי משרד האוצר מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית.
החוק יחול גם על שכרו של סנגור שמינה בית המשפט לחשוד או נאשם החל מ-7.10.23 ועד תחילת החוק. מובן מאליו שהצעה זו מכוונת רק לטרוריסטים ערבים כי זו הוראה שקשורה למלחמת חרבות ברזל, ועוד במסגרת תקנות שעת חירום.
בעקבות דיונים חסויים וגלויים, הודיע רוטמן כי תיקן את הנוסח המקורי של הצעת החוק כדי לייתר את הצורך לבחון בכל תיק זיקה למדיניות של הרשות הפלסטינית לתשלום על מעשה הטרור, בעת ביצוע העבירה. ח"כ גלעד קריב (העבודה) התריס לעברו: "אם אתה לא מבטיח הליך משפטי ראוי והוגן, אתה עלול לייצר נזק להליך הוגן גם אצלנו. לצערי, בבית הזה מקודמים הליכי חקיקה שאם היו מתייחסים רק לאירועי 7.10 אפשר כמובן להבינם, אבל אנחנו לא בחדר מבודד וכל מעשה חקיקה הוא תקדים לחקיקה אחרת".
אירוע חדש, שעשוי להתגלגל כמקדים אירוע חוקתי בתוככי ישראל, הוא עוד הצעת חוק שהגיש רוטמן לשלילת זכות העמידה של הרשות הפלסטינית בבג"ץ. זכות העמידה לתושבי השטחים היא מורשתו של נשיא בית המשפט העליון ולפני כן הפרקליט הצבאי הראשי, מאיר שמגר המנוח. שאיפתו ב-1967 הייתה לכונן "כיבוש נאור", שילווה בביקורת שיפוטית ויפחית את הביקורת הבינלאומית על מדיניות ישראל בשטחים.
בדיון בוועדה על ההצעה לבטל את זכות העמידה של הרשות הפלסטינית, מתח רוטמן ביקורת על העליון שלא דחה על הסף את עתירות הרשות בעניין החקיקה לפיצוי נפגעי טרור, הדורשת להעניק לפלסטינים פיצויים כמו לנפגעים בישראל.
"בכל מדינה חפצת חיים, תיק כזה היה נזרק מכל המדרגות של בית המשפט", אמר. "עלינו לומר בקול רם שלא ייתכן שהרש"פ תקבל צ'ק פתוח לפנות לבג"ץ ולשבש חקיקה בישראל. יש אלפי נפגעי טרור שנפגעים כיום כתוצאה מהאירוע הזה של בימ"ש העליון". בנוסף לאי העמידה העקרונית של הרשות, רוטמן גם מציע ש"מתגמל טרור" – כלומר, מי שמעביר כספים בשל מעשה טרור לטובת מבצע מעשה הטרור או למי מטעמו, או גורם מטעמו – לא יוכל לעתור לבג"ץ.
וכמה קרובה ההצעה הזו להשפעה על מערכת המשפט בתוך תחומי המדינה? באופן כללי זכות העמידה בישראל נחשבת מהרחבות בעולם ומדי פעם עולות קריאות לצמצם אותה גם לתושביה ולאזרחיה. בית המשפט העליון חלוק אף הוא בשנים האחרונות בשאלה זו וההערכה היא שאם ימונו שופטים שמרנים, המגמה לצמצום זכות העמידה רק תתחזק. אין ספק שאם וכאשר תעבור הצעת החוק של רוטמן, יתגברו שוב הדרישות לצמצם את זכות העמידה בכלל.
