בְּגִיל 16 חָטְפָה אוֹתִי הַשִּׁירָה
מִבֵּית יְתוֹמִים שֶׁל כְּרוּתֵי לָשׁוֹן.
"שֵׁב עַל כִּתְפֵי הַשָּׂפָה", הִיא אָמְרָה,
"וּבְעַט בְּרַגְלֵי תִּינוֹק בְּבִטְנָהּ.
בְּיָד אַחַת עֲצֹם אֶת עֵינֶיהָ
כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּרְאֶה, אֵיךְ בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה
אַתָּה מַפְשִׁיט מִגּוּפָהּ
בִּגְדֵי חַג".
בִּגְלַל זֶה אוּלַי כָּתַבְתִּי אוֹתָךְ
בַּחֶדֶר בּוֹ דִּמְיַנְתִּי מִישֶׁהִי חֲצִי לְבוּשָׁה
מַדְלִיקָה סִיגַרְיָה בְּתַנּוּר נֵפְט שֶׁדָּלַק בַּפִּנָּה.
יָכֹלְתִּי לְתָאֵר אוֹתָהּ גַּם בְּלִי לְהָעִיד
עַל כָּל מִלָּה בִּשְׁבוּעָה,
וְהִיא, אִם הָיְתָה לָהּ מִלָּה,
הָיְתָה מְכַבָּה אֶת הַתַּנּוּר וְלֹא מַרְשָׁה
לְאַף עָשָׁן אוֹ דִּמּוּי
לְהִסְתַּלְסֵל בִּשְׂעָרָהּ.
