אפשר להבין את ייחודו של "מבצע הביפרים" לפי זה שבמוסד לא חיכו, כמקובל, לספיישל ב"עובדה", שבו אילנה דיין תאמר "כזה עוד לא היה" ותנופף במכשיר הפרימיטיבי שהתפוצץ למחבלי חיזבאללה בידיים. עם כל הכבוד – וכל ראש מוסד יודע לתת אותו כשהוא פורש – הצלחה כזאת דואגים קודם למנף על הבמות הגדולות באמת, היכן שהרבה יותר אנשים יוכלו להתרשם מהתעוזה וגם אין סיכוי שהצנזורה תפריע. וכשמדובר בלזלי סטאהל מ"60 דקות", גם החשש משאלות מורכבות מתפוגג.
העיתונאית הוותיקה נראתה בכתבה (שזמינה ביוטיוב ותשודר בהמשך השבוע בסלקום tv) כמי שלא מתעניינת בעומק הפרטים החדשים והמסעירים שחשפו בפניה "מיכאל" (מייקל) ו"גבריאל", סוכני מוסד לשעבר שהיו מעורבים במבצע (הצניעות החלה כבר בשלב השמות הבדויים). סטאהל שאלה שאלות טכניות (האם הושתלו בביפרים אמצעי מעקב?), לא הגיבה לתשובות שהתקבלו (אם אין מעקב, לא היה חשש שהמכשירים יתפוצצו בידיים לא נכונות?) ובעיקר זרמה לחלוטין עם הרהב המעיק של המרואיינים, שרק תרומתם לביטחון המדינה גוברת על רמת השופוני שלהם בכתבה (ועל ההתלהבות הפרובינציאלית ממנה בכל רצועות האקטואליה).
אחד מהם, לדוגמה (זה שהמדבב שלו נשמע כמו דמות של סשה ברון כהן), התרברב שהמבצע לא נועד להרוג מחבלים, אלא שפציעותיהם יהוו "הוכחה מהלכת לעליונות שלנו בכל רחבי המזרח התיכון". אם סטאהל הייתה קצת יותר חדה, היא הייתה קולטת מיד כמה הדברים צורמים, שכן ישראל נדרשה להפגין "עליונות" רק משום שזילזלה באויבים שלה מחד ואיפשרה להם לבנות אימפריות מאידך. לכן גם לא פלא שסטאהל מספרת באגביות, שהמבצע יצא לפועל רק משום שבחיזבאללה החלו לחשוד שהמכשירים אמנם טיפשים אך לא תמימים. באותה העת, הירי לצפון נמשך 11 חודשים (!), כך שהיה נחמד אם הייתה מנסה להבין מה הייתה האסטרטגיה.
מנגד, גם השאלה הנפוחה של סטאהל על "שמירת העליונות המוסרית" של ישראל נראתה כתשלום מס, ללא שום רלוונטיות לנושא הכתבה, שבה הודגש קודם עד כמה המבצע היה כירורגי במטרה לצמצם פגיעה בחפים מפשע. בהתאם סטאהל כמובן מסתפקת במענה הגנרי של המרואיין, מה שמעלה את התהייה: אם לא באמת אכפת לך, מה הטעם להיכנס לזה? את מי זה אמור להרשים? כשאילנה דיין אמרה לכריסטיאן אמנפור, "אנחנו לא מסקרים מספיק את הסבל בעזה", היא לפחות השקיעה במבט מיוסר.
מצד שני, ב"60 דקות" יודעים לגמור סיפור ברבע שעה ובלי אוויר חם, מוזיקה דרמטית ו"עוד מעט נראה". בכל זאת, שיישאר משהו ל"עובדה" מלבד השאלות שלא נשאלו.
בקטנה
אולי זה יישמע כמו בקשה מופרזת עבור רצועה עם רייטינג של אקווריום, אבל ייתכן שהגיע הזמן שמישהו ברשת יאזין למונולוגים של לוסי אהריש בפתיחת "שיחת היום", ויאמר לה שזה בסדר להיות צפויה כמו הדעות של אביעד גליקמן על משפט נתניהו, אבל אולי אפשר לעשות את זה עם טיעונים קצת יותר אינטליגנטיים, מקוריים ומבוססים (כגון השימוש בתשדיר תעמולה מ-2015 כדי לדבר על חמש מערכות הבחירות שבאו לאחר פתיחת תיקי נתניהו ב-2016)? בכל זאת, ניכר שאת אהריש לא באמת מעניין אם מה שיוצא לה מהפה מתחבר לכדי טענה קוהרנטית, אבל ייתכן שנותרו כמה צופים וצופות שלא חושבים שזה גשם.
