בְּיַלְדוּתִי נָהַגְתִּי לְהִסְתַּגֵּר עִם הַחֵפֶץ בְּחַדְרִי וְהוֹרַי עָשׂוּ אִתִּי חֶשְׁבּוֹן
לָמָּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁעוֹת הַדֶּלֶת נְעוּלָה. לָמָּה לֹא תִּהְיִי אִתָּנוּ קְצָת.
כָּמוֹנוּ קְצָת. מָה אַתְּ עוֹשָׂה שָׁם. כְּלוּם. רַק טוֹוָה אֶת הַגֶּשֶׁר הָעֲנָק
הַמָּט לִנְפֹּל, הַמִּתְפָּרֵשׂ עַל פְּנֵי הָרִים, שֶׁיּוֹבִיל אוֹתִי מִן הַמִּדְבָּר הַזֶּה
אֶל אֶרֶץ אֲחֵרִים. בִּנְעוּרַי כְּבָר עָשִׂיתִי לִי פָּנִים וְיָצָאתִי
מִן הַחֶדֶר לְשׁוֹטֵט אַחֲרֵי הַחֵפֶץ. אֵיפֹה שֶׁחֵפֶץ הִצְבִּיעַ
מִשְׁעוֹל שָׁם הָלַכְתִּי וּפִתְאוֹם
עָצַרְתִּי הַסּוּסִים בְּבַיִת שֶׁתָּמִיד עָרַגְתִּי עִם תַּנּוּר וַאֲהוּבָה וַעֲרוּגוֹת
לְפַקְעוֹת הַנַּרְקִיסִים. אֲנִי בָּאֶמְצַע: בַּת שְׁלוֹשִׁים. וּכְבָר קָרָאתִי לֹא מְעַט
אֲבָל אַף פַּעַם לֹא תֵּאוֹרְיָה קְוִירִית
כִּי לֹא הֵבַנְתִּי מָה יֵשׁ כָּל כָּךְ לְהִתְנַצֵּל. וְרַק בְּמַחֲצִית חַיַּי
הֵבַנְתִּי שֶׁעַד לְשַׁד הָעֲצָמוֹת הָיִיתִי סְטְרֵיְטִית
כִּי הֶאֱמַנְתִּי שֶׁדְּמוּתִי תִּהְיֶה מַשֶּׂגֶת לְהַנְבִּיעַ שׁוּב אָבִי-אִמִּי
שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם אֵלֵד אֶת אֲחוֹתִי.
רַק לֹא לִהְיוֹת הָאֶבֶן שֶׁבַּנַּעַל. מַצְפֵּן לְלֹא צָפוֹן
גַּלְגַּל לְלֹא עוֹלָל. מָטוֹס שֶׁמִּתְרַסֵּק בְּלִי אֲדָמָה
וְלֹא הִשְׂכַּלְתִּי לְהָבִין שֶׁכְּמוֹ הַהוֹמוֹ הַזָּקֵן אֲנִי רוֹצָה אָבִיב
לָנֶצַח. וּכְשֶׁיָּבוֹא הַסְּתָו לִשְׁתּוֹת קְצָת,
לָצוּד אֵיזֶה תַּחְבִּיב, לְבַכּוֹת אֶת הָאָבִיב
שֶׁכְּבָר חָלַף הָלַךְ לוֹ לֹא יָשׁוּב. זֶהוּ. לֹא בְּלוֹרִית וְלֹא טְרָבוֹלְטָה וְלֹא גְּרִיז.
כָּךְ, לִהְיוֹת הוֹמוֹ מִזְדַּקֵּן. אוּלַי לָמוּת כְּמוֹ עַזָּה צְבִי.
(וְזֶה נִשְׁמָע קָלִיל בַּשִּׁיר אַךְ בַּחַיִּים מוּעָד. שָׁבִיר)
וְזֶה הַצֹּמֶת. כָּךְ נִדְמֶה לִי. כִּי דֶּלֶת הַהוֹוֶה קוֹרֵאת לִי
וְהִיא פְּתוּחָה עוֹד לְאַרְבַּע הָרוּחוֹת
וְיֵשׁ לִי עַיִט שֶׁלּוֹחֵשׁ לִי תִּפְרְמִי. וְיֵשׁ לִי אָב, אֵם וְאָחוֹת
שֶׁהוֹלְכִים וּנְמוֹגִים לִי מִדָּמִי, כְּמוֹ כָּל הַבַּיִת הַהוּא בְּרָמַת גַּן
שֶׁמְּחַקְתִּיו בְּעַקְשָׁנוּת מִתּוֹךְ עַצְמִי, בְּקַלּוּת כְּמוֹ לַחְתֹּךְ אֶת הַחֶמְאָה.
יאללה יאללה תביאו ת'כסף
עַכְשָׁו אֲנִי מְנַסָּה לִכְתֹּב לַוַּעֲדָה הַנִּכְבָּדָה
מָה הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַמֶּחְקָר שֶׁלִּי לָאֻמָּה הַצָּרְפָתִית
כְּמוֹ מִצַּוַּאר בַּקְבּוּק אֲנִי שׁוֹלָה אֶת טִעוּנַי מִתֵּאוֹרְיָה
עַד שַׁלֶּכֶת מַעֲשִׂית, מִתְּקוּפַת הָרֶסְטוֹרַצְיָה וְעַד
הַקּוֹמוּנָה הַפָּרִיזָאִית, וְגַם סִבָּה אַחַת שֶׁמְּחַדֶּדֶת:
אִם לֹא אֲקַבֵּל אֶת הַמִּלְגָּה אַמְשִׁיךְ
בְּחַיַּי כָּרָגִיל, בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַשְּׁטַנְץ
בְּאוֹתוֹ עֵמֶק בָּכָא, אֲבָל צָרְפַת – תֵּצֵא נִפְסֶדֶת
וְכַדּוֹמֶה הֵן עוֹלוֹת בִּי הַתְּשׁוּבוֹת, כְּמוֹ אָז בַּצָּבָא
כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲבֹר עִיר בִּגְלַל סִבָּה
סְפוּנָה כָּזוֹ. הָיִיתִי מוֹרָה
חַיֶּלֶת. בִּכְלָל לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם בְּשׁוּם עִיר.
רַק טָעַמְתִּי לָרִאשׁוֹנָה טַעַם אַהֲבָה וַעֲטִי
לְהַטּוֹת אֶת גּוֹרָלִי: וַעֲדָה נִכְבָּדָה שָׁלוֹם,
אָנָּא הַעֲבִירוּנִי לָעִיר הַזּוֹ. כִּי סִבּוֹתַי עִמִּי.
כִּי אֲנִי גַּם רוֹצָה כְּמוֹכֶם, שֶׁאוּכַל לִקְפֹּא בְּקֶרֶב מִי.
שֶׁאֵאָסֵף. שֶׁלֹּא אֶהְיֶה אֹסֶף שֶׁל טְלָאִים.
כִּי אֲנִי גַּם כְּמוֹכֶם שׁוֹחֶרֶת גּוּף וְלֹא רוּחַ רְפָאִים.
כִּי לֹא אַנְ'לֹא כּוֹתֵב שִׁירִים נִזּוֹן רַק מֵעֶרְגָּה
וּמִשְּׁתִיקָה (שֶׁהִיא דִּבּוּר) מֵאֲחוֹרֵי הַמֵּיְלִים
כְּמוֹ בְּלַאנְשׁוֹ וְכָל הַקּוֹקְסִינֵלִים.
