מֵחוֹף הַיָּם רָאִיתִי סִפְרִיּוֹת נִשְׂרָפוֹת. בַּשָּׁמַיִם עָמַד גֶּשֶׁם. וְיָדַעְתִּי שֶׁהַגֶּשֶׁם לֹא יַצִּיל אֶת הַסְּפָרִים. הוּא נִתַּךְ מְאֻחָר מִדַּי עַל הַגַּגּוֹת, וְרַק מַעֲלֶה עָשָׁן שָׁחֹר. וּמִן הַמַּרְתְּפִים עוֹלִים בְּרִיצָה כֹּהֲנִים הַמְּבַקְּשִׁים לִבְרֹחַ. בַּפְּרוֹזְדּוֹרִים עוֹמְדִים סַפְרָנִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת, מִתְלַבְּטִים אִם לְהַצִּיל אֶת עַצְמָם אוֹ אֶת הַסְּפָרִים. מִי שֶׁמְּשַׁנֵּן תְּפִלּוֹת לֹא יִמְעַד בְּלֶכְתּוֹ. מִי שֶׁלּוֹחֵשׁ שִׁירִים יִהְיֶה כְּמוֹ מֵנֵלִיק בְּחָזְרוֹ מִיְּרוּסָלֵם לְאֶתְיוֹפְּיָה, אַחֲרֵי שֶׁפָּגַשׁ לָרִאשׁוֹנָה אֶת אָבִיו. מִי שֶׁרוֹאֶה בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁקָּרָא יִהְיֶה כְּמוֹ טְרִיפִּיטָקָה בְּחָזְרוֹ מֵהֹדּוּ לְסִין, אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת מְגִלּוֹת הַבּוּדְהָא. כָּל חַיּוֹת הַיַּעַר חוֹזְרוֹת בְּקָרוֹב אֶל הָעִיר, וְגַם אִם אַף אַחַת מֵהֶן לֹא תִּקְרָא בַּסְּפָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בַּסִּפְרִיָּה, הֵן וַדַּאי תְּשַׁחְזֵרְנָה כַּמָּה פְּרָקִים שֶׁכְּבָר נִכְתְּבוּ בַּסְּפָרִים, אוֹ שֶׁיִּכָּתְבוּ בֶּעָתִיד. בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה מֵת הַמּוֹרֶה שֶׁלָּנוּ לְהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל הַמִּלְחָמוֹת. אֶת סוֹף הַמִּלְחָמָה הַנּוֹכְחִית הוּא כְּבָר לֹא יְלַמֵּד.