סיקור הקלטות התצפיתניות, כל הערוצים
אין ספק שמאבק המשפחות של התצפיתניות שנרצחו ונחטפו ב-7 באוקטובר זוכה למלוא האמפתיה הטלוויזיונית הראויה. ההתעמרות האחרונה של צה"ל במשפחות, שקיבלו בתום קרב מתיש (שהצריך פנייה לבג"ץ למרבה הבושה) רק חלק מזערי מההקלטות של אותו יום שחור, זכתה לכיסוי מקיף. נרשמה הסכמה גורפת עם דרישת ההורים לקבל את מלוא החומר, ובכלליות שהצבא יפסיק להתייחס אליהם כמו חגבים דרוסים. בקרב גופים שלא ישנים כפיות עם השלטון הודגש מסר נוסף: החובה להקים ועדת חקירה ממלכתית.
אלא שברוב האייטמים והפרשנויות, היה נדמה כאילו המגישים והכתבים פשוט לא מבינים מה גורם לצה"ל להתנהג ככה. "נשאלת השאלה", אמרה יולן כהן ב"חדשות היום" של קשת, "איך צה"ל מסתיר את הדבר הזה? איך הוא גם מתנהג בצורה הזאת למשפחות ששילמו את הדבר היקר ביותר?". ובכן, כהן מוזמנת לשאול את אמיר בר שלום, שישב באולפן ואמר ש"לא נותר לי אלא להאמין לדובר צה"ל" בנוגע לתוכן ההקלטות. אם זאת המסקנה של פרשן צבאי, אז הרבה יותר קל להבין למה צה"ל מרשה לעצמו: כי הוא יכול.
גם רפי רשף, מגדלור של סרקזם, כמעט התפלץ כשניסה להבין מיעל אודם מי בצה"ל אחראי למפח הנפש. תשובה לא הגיעה, כי אודם מייצגת את המשפחות ואילו הסיפור שגם רשף מחמיץ אינו כשל נקודתי אלא מערכתי. וכדי להצביע על כשלים מערכתיים ועל החיבור בין הפיאסקו סביב התצפיתניות לנסיבות מותו של גור קהתי ז"ל (הלוחם שנהרג בלבנון לצד האזרח זאב ארליך ז״ל), למשל, צריך כתב שגם מתעניין בזה. לחדשות קשת, הגוף הכי נצפה ומשפיע בפער, יש את ניר דבורי, שבמהדורה השתפך על תחקיר 7 באוקטובר של חיל האוויר. באייטם על התצפיתניות, ששודר מיד לאחר מכן, כבר לא נדרשה עמדתו.
אבל הבעיה היא לא עמוד האש (לפחות ברייטינג) אלא כל המחנה. דמויות ותיקות וצעירות כאחד, שמורגלות לחשוד בכל עמוד תאורה, מסתכלות על התנהלות הצבא בפרשה הזאת כמו על אירוע חריג, משונה, תמוה, ספק-בירוקרטי. אנשים שמצטיינים בחיבור של מצבור הצעות חוק לכדי נאומים מהדהדים על הסכנה לדמוקרטיה, מחבקים את אייל אשל, אביה של רוני ז"ל, אבל לא מקשיבים לו.
אשל תיאר את הצבא בחדשות כאן בתור "הגוף הכושל הזה, הגוף החולה הזה". אלא שגם אחרי 7 באוקטובר, ואפילו כשאשל זוכה לבמה אוהדת אצל יונית לוי, צה"ל עדיין לא מקבל יחס של "גוף חולה" - אלא אם מדובר בערוצים וטיפוסים שאוחזים בגרונו כדי להציל את עורה של הממשלה. אם התקשורת הביקורתית טרם הבינה שהגוף לא יבריא בלעדיה, גם היא זקוקה לרופא בדחיפות.