> הפרק על השואה ב"שקשוקה" (1 במאי, כאן 11). הפרק של סדרת הילדים שעסק בשואה עורר סערה בקרב הורים שחשבו שילדים לא יעמדו בעיסוק באסון הכי גדול שנפל על העם היהודי. זו אכן התמודדות לא קלה, אבל כל החיים פה לא קלים. הפרק בוודאי תיווך את נושא השואה טוב יותר מהסרט "החיים יפים", שנחשב לסרט רציני אבל מלא בדיות ושגיאות. התרבות לא אמורה לנחמד את השואה.
> התחקיר על מירי רגב ב"המקור" (22 במאי, רשת 13). רביב דרוקר הראה איך עושים תחקיר טלוויזיוני. מעבר לחשדות החמורים שנחשפו סביב ההתנהלות הבעייתית של השרה, היו בו קצב של סרט אקשן וחשיפה של ביטויים בלתי נשכחים כמו "יהלומים" (אנשים שלכאורה קיבלו טיפול מועדף מרגב) ו"דודו, זה לא טוב, תמחק" (את הפוסט שנכתב על רגב בפייסבוק). המשטרה פתחה בבדיקה. נראה מה יהיה.
> המערכון "דפיקה בדלת" ב"ארץ נהדרת" (14 בפברואר, קשת 12). צוות התוכנית הצליח לזקק במערכון גאוני אחד את כל הנושא של השתמטות החרדים. קציני נפגעים עומדים לבשר למשפחה על הנורא מכל, אבל טועים בכתובת ומגיעים לבית של חרדי שבטוח שעומדים לגייס אותו לצה"ל. אנשים כינו את המערכון "הסתה", אבל ממתי אמירת אמת היא הסתה?
> "רחל מאופקים" (12 באוקטובר, כאן 11). הסרט על רחל אדרי שודר שנה אחרי הטבח כשהוא לוקח על עצמו משימה לא פשוטה: לערבב בין סרט תיעודי לדרמטי. זה היה סרט מרגש עד דמעות, והוא בוודאי ייזכר כאחד הפרויקטים החשובים שנעשו על 7 באוקטובר.
> הראיון עם טאיסיה זמולוצקי ב"יהיה טוב" (29 בדצמבר, כאן 11). ט' מפרשת אייל גולן נחשפה לראשונה, ועכשיו, כשכולם יודעים את שמה ואיך היא נראית, הרבה יותר קשה להתעלם מכך שהזמר הלאומי (בעיני עצמו) חמק מעונש ציבורי עקב חלקו בפרשה המזעזעת. השנה הוא מילא את בלומפילד כמה פעמים והיה הזמר הכי מושמע ברדיו. עכשיו מבטלים את הופעתו בפסטיבל נשים באילת, כך שאולי הציבור מתחיל לתקן את העוולה הנוראית שנעשתה למתלוננות במשך שנים
