אנחנו מכירים את האופי הפריך של הכדורגלן הישראלי. רבים היו נשברים אחרי שחלק מהקהל שלהם היה יוצא נגדם, אבל דיא סבע הוא משהו אחר. הוא כל כך טוב בכדורגל, שגם כששרקו לו בוז הוא המשיך לכבוש ולבשל. לפעמים נראה שכל הפרשה רק דירבנה אותו והפכה אותו לשחקן הרבה יותר טוב מאיך שמכבי חיפה זכרה אותו. היא שלחה אותו בהשאלה באמצע העונה שעברה, בין היתר בגלל הפוסט של אשתו. היום זאת נראית כמו החלטה מקצועית תמוהה, הזויה ומנותקת: מי מוותר על שחקן כזה?
ברק בכר זוכה להמון ביקורות, אבל צריך לזקוף לזכותו את ההחלטה ללכת בכל הכוח עם דיא סבע כשחקן מוביל. סבע הוא הדבק שמחזיק קבוצה שעדיין לא התאזנה וכל הזמן מזכירים לה את מה שחסר לה במקום לדבר על מה שיש לה. דיא סבע מוכיח בכל שבוע שהוא יכול להחזיק את הקבוצה כמעט לבדו, עם עזרה מדין דוד. הזרים מחפשים את עצמם כבר כמה חודשים, סבע מצא את מקומו בתנאים לא פשוטים תוך כמה דקות. עם סבע בהרכב, ברק בכר לא נזקק לחישובים מתמטיים כמו איפה להציב אותו ועם מי הוא יתחבר, שחקנים כמוהו עושים הכל בעצמם. תזרקו את סבע בכל מגרש והוא ייתן שם גול, או ימצא דרך לשים את החלוץ מול השוער. הוא לא צריך שהמכונה ההתקפית תעבוד חלק בשבילו, הוא לא צריך שהקבוצה תהיה במומנטום, והעונה הוא הראה שהוא גם לא צריך שהקהל יהיה מאחוריו. אלו תכונות של שחקן-על, ויש גם מספרים של שחקן-על כדי לגבות את זה: תשעה שערים ושמונה בישולים ב-16 מחזורים, ומה שמוזר הוא שאומרים שהוא לא השחקן הכי טוב בישראל כפי שנוהגים להגיד כל יומיים על קינגס קאנגווה (ובצדק). מדברים על מכבי חיפה רק בפריזמה של "בכר, בעד או נגד".
ולא רק שדיא סבע שחקן מעולה, הוא גם חוגג כל שער עם חגיגה אחרת של סופרסטאר מה-WWE. בכדורגל הישראלי היבשושי והרציני מדובר במעשה נועז (רצו להעניש אותו על תנועה של האנדרטייקר, זאת לא בדיחה, עד כדי כך לא מבינים כאן רפרנסים). ואם כבר WWE, אז אי-אפשר שלא לסיים בהשוואה לאחד המתאבקים: העונה של דיא סבע עוצמתית וחזקה כמו האלק הוגאן בשנות ה-80, ואם הוא ימשיך ככה אז הוא יקבל את חגורת האליפות.
