הוא היה אביה של מרין לה פן, אבל במובנים רבים הוא אביו של הימין הקיצוני האירופי כולו במתכונתו העכשווית, זה שהתפתח יחד איתו החל מכניסתו לפוליטיקה משנות החמישים.
ז'אן-מרי לה פן, מייסד מפלגת "החזית הלאומית", מת אמש בגיל 96. באופן אירוני, זה קרה ביום הזיכרון העשירי לפיגוע במערכת השבועון הסטירי “שארלי הבדו”, שהרבה ללעוג לו ולדעותיו הגזעניות, האנטישמיות, ההומופוביות והלאומניות הקיצוניות.
לה פן התנגד בכל מאודו לאיחוד האירופי, למהגרים ומנגד עודד ילודה, מסורתיות ולאומנות צרפתית, וכן הביע ספקנות וזלזול לגבי השואה. תחילה התמודד בשנות ה-50 במפלגה פופוליסטית, ובהמשך הקים ב-1972 את "החזית" שזוהתה איתו במשך עשורים. בכך פתח את הדלת לכל מנהיגי הימין הקיצוני באירופה כשחצב אט אט את דרכו ללב העשייה הפוליטית. למשל, הוא נבחר ב-1984 לפרלמנט האירופי והנהיג בכך את הפלג הימני ביותר בבית הנבחרים יחד עם היוונים והאיטלקים שהתנגדו למנגנון שבו ישבו.
לה פן היה מועמד המפלגה שלו לנשיאות צרפת חמש פעמים, ופעם אחת, ב-2002, גרם לרעידת אדמה באירופה כשהעפיל לסיבוב השני. בכך שבר טאבו רב שנים שלפיו אין סיכוי ריאלי לאיש ימין קיצוני להנהיג מדינה מערבית. הוא הפסיד לנשיא ז'אק שיראק ביחס של 18% מול 82%. אך כיום, אחרי העפלתה של בתו כבר פעמיים לסיבוב השני, ואפשרות ממשית שתנצח בבחירות הבאות לנשיאות, ההישג הזה נראה כמעט מובן מאליו.
לה פן גם הואשם בפשעי מלחמה בזמן שירותו כקצין מודיעין במלחמת העצמאות של אלג'יר וקשה לשכוח את הכרזותיו כי "תאי הגזים הם פרט קטן בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה" וש"הכיבוש הגרמני לא היה בלתי אנושי במיוחד". ז'אן-מרי לה פן פרש ב-2011 מהמפלגה שייסד ואת הנהגתה השאיר לבתו מרין לה פן. זו מיהרה להפוך את "החזית הלאומית" ל"איחוד הלאומי", ובהמשך הדיחה את אביה מהמפלגה אחרי שהמשיך להתבטא באנטישמיות. האב מצידו מעולם לא סלח לה על רצונה להפוך את יצירתו למפלגת ימין מכובדת. "למה צריך לנסות לשנות תדמית כשסוף-סוף השטן הפך לפופולרי?", אמר באירוניה עצמית. הוא אף הביע את תמיכתו מספר פעמים במתחרים שעקפו אותה מימין.
האב טעה. המדיניות של מרין לה פן הצליחה והפכה את "האיחוד הלאומי" לסיעה הגדולה באסיפה הלאומית הצרפתית. מי היה מאמין שראשת המפלגה שהייתה פעם מצורעת, תזומן להתייעצויות אצל נשיא צרפת בנושאי מדיניות פנים וכי סיכוייה לזכות בנשיאות צרפת גבוה מתמיד? לה פן האב היה נואם בחסד, מרין לה פן אולי נכשלת בעימותים טלוויזיוניים אולם המסר שלה, שלא השתנה באמת אלא רק נעטף בממלכתיות, נשמע לרבים בצרפת נורמלי לחלוטין.
כיום "האיחוד הלאומי" אינו שואף יותר לנטוש את אירופה והיורו אולם היחסים האמביוולנטיים של המפלגה עם רוסיה ממשיכים לעורר חששות בצרפת. גם המסר של לה פן האב בנושאי הגירה פופולרי מתמיד. מרין לה פן אינה אנטישמית ואף נוהגת להציג את עצמה כמגינה על יהודי צרפת מול השמאל הקיצוני האנטישמי. אולם חלק מתומכיה עדיין מביע בסקרים סלידה כלפי היהודים.
ללא לה פן האב השיח הקיצוני באירופה אולי לא היה הופך כלל לפופולרי, אך ללא בתו, מרין, תומכי המפלגה היו ממשיכים להתבייש בפומבי ולשלשל את הפתק של “החזית הלאומית” בסתר בבחירות. זה כבר לא נכון. לה פן האב נפטר כשאינו פוליטיקלי קורקט. הרעיונות שלו פופולריים מתמיד.
