השר לקידום חוק ההשתמטות, ישראל כ"ץ, לא נח. הוא מאיץ בצה"ל להשלים את התחקירים. "לא ייתכן מצב שבו יצטייר שצה"ל חושש מביקורת ומשקיפות ציבורית, הנדרשת נוכח חומרת האירועים שאירעו ב-7 באוקטובר", הודיע כ"ץ. הוא צודק. אבל הוא מתקשה בהבנת האירוניה. מדוע הם מתעקשים על תחקירים לדרג הצבאי, אבל מתחמקים מכל חקירה של הדרג המדיני. ולא, זה לא אותו דבר. משום שהקצינים שנחקרים הם אלה שרובם נושאים בימים הללו בעול הלחימה.
ובעיקר, כ"ץ עושה מאמץ כדי לגרום לשני דברים: ראשית, לקבע את הדרג הצבאי כאשם במחדל הגדול. הוא רוצה שהדרג המדיני יצטייר כמאשים והדרג הצבאי כנאשם. נפלא מבחינתו. זה משרת את התעמולה שכבר משתוללת כאן בחודשים האחרונים. ושנית, כ"ץ מנסה להסית ולהסיט, כדי שבחסות הוויכוח עם צה"ל הוא יוכל לקדם את חוק ההשתמטות. הרי העיקר הוא לא אחריות ולא הפקת לקחים ולא לחזק את צה"ל. להפך. העיקר הוא לגלגל עוד שטיק ועוד טריק כדי שאולי, רק אולי, אפשר יהיה לגייס רוב לחוק ההשתמטות. הרי זה אותו כ"ץ, אוי לבושה, שניסה להסתיר מבג"ץ את עמדת צה"ל, על כך שהצבא מוכן לגיוס חרדים מלא החל מהשנה הבאה. לעזאזל המדינה. העיקר הקואליציה.
1 צפייה בגלריה
(דיאב אבו־ג'הג'ה(משמאל), ראש "הינד רג'ב". אחרי 11/9 כתב: "תודה לאל שזכינו לראות בהשפלת אמריקה" | צילום: אי-פי, VIRGINIA MAYO)
העימות של כ"ץ היה בדיוק באותו יום שבו הוצאו מעזה חמש גופות. שתיים של חטופים. שלוש של חיילים. כ"ץ ידע. אבל היה חשוב לו להתעסק בעוד עימות מיותר. כולם נושאים באחריות למחדל 7 באוקטובר. אבל צה"ל לפחות התעשת. הוא הוביל את ישראל להישגים מדהימים. אבל בצד המדיני, נתניהו הוביל אותנו לשפל המדיני הגדול ביותר בתולדות ישראל. זה לא שהוא עשה כל טעות אפשרית רק לפני 7 באוקטובר. הוא התעקש לעשות כל טעות אפשרית גם אחרי 7 באוקטובר. ועכשיו – יחד עם כ"ץ, בליווי מכונת הרעל, מניסים ואטורי שמנסה להדביק בגידה ליאיר גולן, דרך שלמה קרעי שמצהיר בראש חוצות שהוא לא מציית לצו בג"ץ, ועד טלי גוטליב, שמסרבת להגיע לחקירה, למרות שאין לה חסינות מחקירה – זו צמרת המדינה שמעודדת אנרכיה, סרבנות, רמיסת הרוב ושלטון החוק. מה זה בדיוק אומר לאזרחים? כל פטריוט, יורשה לי לחזור ולומר, צריך לעשות כל מאמץ כדי לסלק את הקואליציה הרעה הזאת מהשלטון.
תחקרו, תחקרו
זה היה ברור שזה יקרה, וזה קרה. במדינות שונות מוגשות בקשות לחקירה ולמעצר של חיילי צה"ל. הגוף שפועל בעניין הוא "הינד רג'ב", עמותה שהוקמה בבלגיה, על שמה של ילדה פלסטינית שנהרגה ברצועת עזה בינואר 2024. יש לנו כבר רשימה של למעלה מ-1,000 ישראלים, טוענת העמותה. צריך לקחת אותה ברצינות. בשבועיים האחרונים הוגשו בקשות חקירה ומעצר בשורה של מדינות, שרובן כלל לא זכו לפרסום. הבקשות מתבססות על סרטונים של חיילי צה"ל עצמם. בטור הזה כבר פורסם על גורמים שונים, כמו הבלוגר הפלסטיני יונס טיראווי, שמלקטים כל סרטון שעולה לרשת. רוב מוחלט של הסרטונים, כדאי לציין, לא מציגים פשעי מלחמה. ועדיין, יש סרטונים שמעידים על התנהגות מופקרת. כאשר הדברים הללו נכתבים, "הינד רג'ב" מפרסמים הודעה על בקשה שהוגשה נגד סגן א', שמטייל בארגנטינה. גם ב', בעל אזרחות צרפתית, כלול בתיק שמוגש לרשויות בצרפת נגד לוחמים בעלי אזרחות כפולה. הוא טרח להצטלם על רקע הלבשה תחתונה של נשים, כנראה בתוך עזה. מה הוא השיג בזה? עכשיו הוא צריך לחשוש מנסיעה לצרפת. יש עוד רבים. הרשימה ארוכה.
אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לספק הגנה לישראלים שבקשות כאלה מוגשות נגדם, אמר לי גורם בכיר שמטפל בעניין. לצורך כך הוקם צוות בין-משרדי שמטפל בעניין. ההגנה כוללת התקשרויות עם משרדי עורכי דין במדינות המועדות לפורענות, וייעוץ משפטי. כדי שתוגש בקשת מעצר יש צורך בשלושה תנאים: מידע בעייתי (בדרך כלל סרטון שהחייל או מישהו מחבריו העלו לרשת); הימצאות במדינה שיש בה סמכות שיפוט בינלאומית; צו שופט או פרקליט, תלוי במדינה, שמורה על פתיחה בחקירה.
הצבא מצידו, בינתיים, הנחה השבוע את התקשורת שלא לפרסם את פניהם של חיילים באזורי לחימה, מדרגת אל"ם ומטה, ולפרסם רק את האות הראשונה של שמם. לגבי חיילים בעלי אזרחות זרה, יהיה מעתה איסור לחשוף את שמם ופניהם גם מחוץ לאזורי לחימה.
עד לרגע זה, למרות הבקשות שהוגשו, לא הוצא אף צו לפתיחה בחקירה וכמובן גם לא צו מעצר. זה לא אומר שזה לא יקרה. אנחנו רק בהתחלה. הבעיה נמצאת במקום נוסף. גם ההליכים בשני בתי המשפט הבינלאומיים בהאג, גם הדוחות המעוותים של גופים כמו אמנסטי ו-HRW, גם דברי הבלע של שר הביטחון לשעבר, בוגי יעלון, וגם הקמפיין ברשתות החברתיות – גורמים למדינות שמוכרות לישראל נשק או חלקי חילוף להציג שאלות. מיותר לציין שכל סרטון בעייתי יוצר בעיה לא רק ללוחמים עצמם, אלא גם למדינה, שנדרשת להציג הסברים.
ישראל לא מבצעת טיהור אתני ואין שום מדיניות שמעודדת פשעי מלחמה. וחקירות נפתחו. "יותר מ-1,000 אירועים מבצעיים זוהו כדורשים הערכה עובדתית על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי", נכתב בהודעת הפצ"רית שפורסמה במקור בסוף פברואר ועודכנה באוגוסט. קרוב למאה אירועים כבר הגיעו לשלב חקירה. אנחנו זקוקים לחקירות כאלה קודם כל למען עצמנו. "והיה מחננו טהור", נכתב בכותרת באתר חיל החינוך. "מלחמתנו מוסרית וערכית... אך עלינו להישמר ולהבטיח כי אף חייל צה"ל אינו בוזז ולא משחית את המחנה כולו". מילים נכונות. זה קצת מצער שלא כל חייל בצה"ל מקבל את התדריך הזה כחלק מפקודת הקרב. משום שכל חייל חייב לדעת שכל חריגה פוגעת לא רק במוסר, אלא גם בו עצמו ובמדינה.
כך שצריך לברך על החקירות. לא כדי לפגוע בחיילים. להפך. כדי להגן עליהם. משום שחקירה בישראל עדיפה על חקירה שהחלה בגלל תלונה של ארגון תומך טרור. וצריך חקירות, כדי להגן על ישראל.
דין רודף
ישראל מתגוננת מול ההליכים השונים. וזה בסדר. הבעיה היא שישראל לא תוקפת. ויש מה לתקוף. בראשות "הינד רג'ב" עומד דיאב אבו-ג'הג'ה, שיעי, שהיגר מלבנון לבלגיה, והקים את הליגה הערבית-אירופית (AEL). הוא תומך בדמוקרטיה, בעיקר כאמצעי להשלטת חוקי השריעה. הוא התענג על הרגע שבו צפה בהתמוטטות בנייני התאומים בארה"ב. "תודה לאל שזכינו לחיות כדי לראות את ההשפלה של אמריקה", הוא כתב. ראש ממשלת בלגיה כינה אותו "איום לחברה", וב-2009, השרה דאז לענייני ביטחון פנים בבריטניה הודיעה שתאסור את כניסתו למדינה.
אבו-ג'הג'ה הוא גם תומך טרור מוצהר במסגרת התמיכה שלו בחיסול ישראל. כבר ב-2017 הצדיק את תמיכתו בטרור עם האמירה "בכל אמצעי אפשרי" (by any means necessary), שהופיעה שוב ושוב על שלטים שהונפו בהפגנות של השנה האחרונה להצדקת הטבח ומעשי האונס של 7 באוקטובר. נדמה שישראל צריכה לבדוק מה מותר לעשות, רק במסגרת הדין הבינלאומי כמובן, נגד תומך מובהק ברצח, אונס וטרור.
אין עדיין מידע על מקורות המימון שאותם מצליח אבו-ג'הג'ה לגייס, אבל נדמה שלפי אופי הפעולות, והתמיכה של האיש בחיזבאללה, יש סבירות גבוהה שהמימון מגיע מאיראן. יש בישראל מי שיודעים לטפל בתחומים הללו. כדאי שהם ייכנסו לפעולה. חיילי צה"ל לא צריכים להיות נרדפים. מי שפועל למען חיסולה של ישראל – צריך הוא להיות הנרדף.
