המלהקת והשחקנית יעל אביב נפטרה שלשום (ו') ממחלת כליות בליסבון, שבה גרה בשנים האחרונות. אביב (79) הייתה אחת המלהקות הבולטות בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע בארץ, והיא התפרסמה בתחילת שנות ה-70, כשכיכבה לצד מנחם זילברמן ב"חדווה ושלומיק", מהסדרות המקוריות הראשונות ששידרה הטלוויזיה הישראלית.
אביב נולדה בלודז' שבפולין ועלתה לארץ בגיל 12. בנעוריה נהגה לברוח מבית הספר ולהגיע לקפה כסית בתל-אביב, שם התוודעה לאמנים וליוצרים. כבר בסוף לימודיה בתיכון החלה להופיע בקולנוע ("משפחת שמחון", "אולי תרדו שם") ובתיאטרון. אחרי "חדווה ושלומיק" החליטה לפרוש ממשחק והצטרפה לקבוצת האמנים "העין השלישית", שבה הכירה את צחי שני, לימים בעלה ואבי בתה תאי. ב-1973 הם עזבו את ישראל, תחילה ללונדון, אחר כך לגואה, הודו, שם עסקה בעיצוב אופנה, וממנה לבלגיה.
ב-1994 חזרה אביב לישראל, הייתה עוזרת במאי בסרטו של אסי דיין "שמיכה חשמלית ושמה משה" ומאוחר יותר החלה לעסוק בליהוק לפרסומות, לסדרות טלוויזיה ("האלופה", "הבורר") ולסרטים ("ללכת על המים", "יוסי וג'אגר", "הכלה הסורית"). במסגרת עבודתה גילתה את יעל בר-זוהר, בגיל 15, כשליהקה אותה לפרסומת לבגדי ים, ואת יובל שרף.
הקולנוען גל אוחובסקי, שהיה ידיד קרוב של אביב, כתב עליה אתמול: "יעל הייתה אדם נדיר. חופשייה, חזקה, נטולת עכבות. היא מעולם לא הסתכלה אחורה. הייתה אדם בלתי נוסטלגי ולא סנטימנטלי, והכי חשוב: הייתה ממש נחמדה, אדם שכיף לשהות שעות במחיצתו, תמיד עם חיוך שגורם לך לחייך בחזרה".
המלהק מורן מרציאנו תיאר אותה כ"שחקנית ומלהקת אדירה, שהייתה מהמייסדות של תחום הליהוק לקולנוע ולדרמות בישראל".
