כמה שוקל תות השדה, שמחירו העונה מזנק לשמיים, באריזה שאתם קונים בסופר, ולמה המשקל התכווץ בחלק נכבד מהרשתות? מה משקל פטריות השמפיניון הארוזות? כמה שוקלים הפטרוזיליה, מלפפוני הבייבי הארוזים, עגבניות השרי, הנבטים, הבצל הירוק, הסלרי או החסה? אין לנו מושג, ולא במקרה. תחקיר "ממון" מגלה כי בעוד שמגוון הירקות הארוזים מכל הסוגים הולך וגדל ברשתות השיווק, על חלק גדול מהאריזות אין סימון משקל, לעיתים קרובות אין מחיר על האריזה ולא על המדף, והמצב הזה לא מאפשר להשוות מחירים, וגם לא להבחין בעליות המחירים העצומות שחלו במוצרים האלה. זאת על אף שיש פערי מחירים גדולים בין הרשתות ובין מוצרים, והשוואת מחירים נוחה הייתה יכולה לחסוך לנו הרבה כסף.
בנוסף לפערי המחירים, חישוב המחיר לק"ג חושף שמאחורי הירקות התמימים הנמכרים באריזות קטנות ברשתות הדיסקאונט מסתתרים מחירים של עד עשרות שקלים לק"ג. מחיר בצל ירוק, למשל, מגיע עד 53 שקל לק"ג (בצל של א.אדמה שנקנה ברמי לוי ב-6.90 שקל ל-130 גרם). אפילו ברשת סופר יודה היקרה שילמנו עליו 8.90 שקל ל-208 גרם, שהם 42.80 שקל לק"ג בלבד. עלי חסה רומית ברמי לוי שילמנו 72.5 שקל לק"ג (12.90 שקל ל-178 גרם). המחיר לק"ג של פטריות השמפיניון הפופולריות ברשתות הוא בין 45.8 ל-66.8 שקל. רק פירוק האריזות ושקילתן איפשרו לחשוף את מציאות המחירים האמיתית שמנסים ומצליחים להסתיר מידיעתנו. ברשתות טוענים שהחוק לא מחייב רישום משקל על אריזות ירקות ופירות טריים. במועצה לצרכנות וברשות להגנת הצרכן סבורים שהחוק מחייב ועוד איך. בפועל, אין אכיפה.
תותים בקטנה
בשבוע שעבר, ב-6-7 בינואר, רכשנו 28 אריזות של ירקות ותותים בסניפים של חמש רשתות: שופרסל דיל, רמי לוי, ויקטורי, יוחננוף וסופר יודה. בדקנו האם יש על האריזה סימון מחיר וסימון משקל, האם יש סימון מחיר על המדף, והאם המשקל הופיע בחשבונית. גם שקלנו את התכולה ללא האריזה וחישבנו בעצמנו, במקרה הצורך, את המחיר לק"ג. רק בשבעה מבין 28 סוגי הירקות והתותים היה סימון משקל על האריזה, וגם הוא לא תמיד היה מדויק. רק בשלושה מה-28 הופיע המשקל בחשבונית.
בנוסף, גילינו פערי מחירים של עשרות אחוזים ויותר גם בין רשתות וגם בין יצרנים באותה הרשת, ואפילו בין המוצהר למציאות. שתי אריזות פטרוזיליה ששכבו זו לצד זו על אותו מדף בסניף שופרסל דיל ברחוב הלח"י בבני-ברק נמכרו בפער מחירים של 92% (ראו טבלה). בהיעדר סימון מחיר על המדף ומשקל על האריזות, אי-אפשר היה לדעת שהפרש המחירים גדול כל כך. "הפטרוזיליה היקרה יותר היא מהמותג 'פרש' שטיפחה ההנהלה הקודמת של שופרסל, סוג איכותי יותר ללא הגבעולים", אומר בתגובה יוחאי בן שושן, מנכ"ל "מרינה פטריות", המשווק של הפטרוזיליה היקרה. משופרסל נמסר: "אין חובה לסמן מחירים על ירק שמשקלו מתחת ל-100 גרם" (מוצר אחד מבין השניים שקל פחות מ-100 גרם – ש"ח).
במשך שנים לא כללתי בהשוואות הסלים הרבות שערכתי את מחירי הירקות העליים, הפטריות, עגבניות השרי והתותים – בגלל ההבדלים בגודלי האריזות. אלא שהמדף הזה הפך לשוק פרוע. אפילו אתר משרד הכלכלה, שאליו משדרות הרשתות כמה פעמים ביום את מחירי המוצרים שהן מוכרות, מאבד את האפקטיביות שלו בהשוואת מחירים כשזה מגיע לקטגוריה הזאת. בועז יהב, מנכ"ל אתר "פרייסז", המנגיש לצרכן הפרטי והעסקי את המחירים שמעבירות הרשתות: "חלק מהרשתות מעבירות מחיר לאריזה, ולא ליחידת משקל. יש רשתות שבוחרות לשדר מחיר לק"ג בלבד, בשעה שבשטח הירק או הפרי נמכרים באריזות של רבע ק"ג. ויש המשדרות לאותו מוצר מחיר גם של 250 גרם, שאותו הן מכנות 'תיאור הרשת', וגם של 500 גרם, המכונה 'תיאור היצרן'. היכולת לייצר השוואה אמיתית היא בעייתית עד בלתי אפשרית".
ושימו לב מה קרה לאריזות התותים. הן התכווצו בגודלן, לרוב אין עליהן סימון משקל, וכך הצרכנים לא יודעים עד כמה הם התייקרו או כמה ישלמו בקופה. בשופרסל דיל ברחוב הלח"י התנוסס שלט על התותים: 7.90 שקל ל-100 גרם. רק בקופה התברר שהאריזה מכילה בעצם 245 גרם. ברמי לוי נכתב על השלט 16.90 שקל לקופסה (240 גרם) – כמה צרכנים יחשבו ויגלו שמדובר ב-70 שקל לק"ג? בסופר יודה היקרה, לעומת זאת, נמכר ק"ג תות ב-50 שקל (בשתי קופסאות של חצי ק"ג). גם בחנויות פרטיות מצאנו אריזות של חצי ק"ג ב-25 שקל.
למה התכווצו האריזות? "תות נחשב תמיד ברשתות כמוצר בעייתי", מסבירה נוי הדס, מנכ"ל ובעלים של נוי השדה, מגדלת ומשווקת נחשבת של תותים, "המוצר עדין, הלקוחות פותחים אריזות, נוגעים ומזיזים, וחיי המדף קצרים – רק יום אחד ברשת, כדי שיצליח לחיות מספר ימים בבית הלקוח. השנה נתקלו הרשתות בבעיות אספקה, למרות שהתותים דווקא היו צריכים להיות זולים יחסית, כי הייתה עונת גידול טובה. אלא שמגדלי תותים רבים נפגעו בשנה שעברה, כי המלחמה פרצה חודש לפני הקטיף, העובדים ברחו, וחלק מהמגדלים שנפגעו לא חזרו לגדל. במקביל נתח נכבד מתות השדה ששווק בישראל, ודווקא במחירים נמוכים, הוברח מעזה והגיע תחת מדבקות של חקלאים ישראלים, וזה העלה את המחיר. הרשתות למדו: אם אפשר להקטין את אריזות השמפו, השוקולד והגבינות, למה לא את אריזות התותים?"
הדס טוענת שהיא מתעקשת להמשיך למכור רק באריזות הוותיקות של 500 גרם לפי 54.90 שקל לק"ג בסניפי רשת "נוי השדה", וב-35 שקל לק"ג באונליין. בשתי נקודות האאוטלט שלה בכפר-סבא ובפתח-תקווה התותים קטנים יותר וזולים יותר. "חשוב לבחון כמה לבן יש מסביב לגבעול", היא מנדבת טיפ, "ככל שהשטח הלבן גדול יותר, התות נקטף לפני שבשל".
שתי הרשתות מתוך החמש שבדקנו שבהן סימון המשקל והמחיר היה טוב יחסית הן סופר יודה ושופרסל דיל. סניפי רמי לוי ויוחננוף באזור קניון איילון בלטו בהיעדר משמעותי בסימון, ואפילו היו סימונים מטעים. אבל גם בסופר יודה ובשופרסל דיל נמצאו ירקות או פירות נטולי סימון מחירים ומשקל, או עם סימונים בעייתיים. למשל, על אריזות עגבניות השרי בשופרסל לא היה מחיר לק"ג. על השלט היה רשום 5.90 שקל, ומתחתיו הונחו 4 סוגי עגבניות שרי ארוזות: תמר, כתומות, ליקופן, וויטני. לאיזה מהם מתייחס המחיר? כששאלנו את דובר הרשת הוא מסר: "לכולם". בכל זאת, מומלץ לשים סימון ברור יותר. בסופר יודה ראיתי שלט על המדף: 14.90 שקל לכל השמפיניון הלבנות. קניתי שני סוגים – על אחד שילמתי 14.90 שקל, על השני 13.90 שקל. רק שקילה וחישוב המחיר לק"ג הראו שהשני למעשה יקר יותר – 66.8 שקל לק"ג לעומת 61 שקל – בגלל הכמות הקטנה יותר שבאריזה.
עוד כמה דוגמאות מעצבנות: ביוחננוף כרוב אדום בתפזורת עולה 3 שקלים לק"ג; כרוב אדום ארוז למהדרין מצונן ממקרר הירקות – 12.90 שקל לק"ג. רק בקופה המחיר נחשף. הפער: 330%. על הצנוניות ברמי לוי כתוב בשלט: מחיר ל-500 גרם – 4.90 שקלים. על החבילה מסומן 400 גרם, ובפועל היא מכילה אפילו קצת פחות. בסניף ויקטורי יש שלט שלפיו כרובית ארוזה עולה 9.9 שקלים, ורק בקטן מאוד נכתב "יחידה" – אינפורמציה חשובה שכן מדובר בכרוביות בגדלים ובמשקלים שונים.
וגם: האם המשקל כולל את האריזה עצמה או לא? באריזות הקטנות של תותים או פטריות יש לזה בהחלט משמעות: לפי השקילה שלנו, משקל האריזה הגיע עד כדי 7.6% ממשקל הירק. על פי הקבלה לא ניתן לדעת.
אף אחד לא אחראי
מי אחראי לחוסר השקיפות? ברשתות אומרים: אין חובת סימון משקל על פירות וירקות ארוזים מראש. גם עו"ד הדס יעקובסון, מנכ"לית העמותה החדשה לצרכנות, אומרת: "מבחינת הוראות הדין פירות וירקות במארז מוחרגים מהתקן המחייב את ציון משקלם. במשך שנים רבות היו ניסיונות לתקן את התקנות, אך הם לא צלחו. המשמעות היא שלא נוכל לבצע השוואות מחיר אמיתיות לעומת מוצר בתפזורת. נמשיך לשלם ביוקר ובעיקר בלי לדעת על מה או על כמה אנחנו משלמים".
בן שושן מ"מרינה פטריות" אומר שהאחריות לסימון על האריזה איננה שלו. "כספק תפקידי להביא את הסחורה למדף. לגבי סימון המשקל, הרגולציה לא ביצעה מעולם תהליך של הבנת התחום המסובך הזה, באמצעות ירידה לשטח ושיחות עם החקלאים, בתי האריזה, המשווקים ורשתות השיווק. למשל, יש פערים דרמטיים בין החורף והקיץ: הסלרי יגיע בחורף למשקל של 700 גרם, לעומת 200 גרם בקיץ. החסה תגיע ל-600 גרם בחורף, לעומת כ-250 גרם בקיץ. גם המשקלים הסגוליים של הפטרוזיליה והכוסברה נמוכים בקיץ בכ-35%. עוד בעיה: אם אצטרך לשקול ידנית 10,000 יחידות של פטרוזיליה, לא בטוח שזה ישתלם לצרכן".
לעומת זאת, בדיקה שערכתי מגלה שבתיאוריה לפחות, החוק דווקא כן מחייב סימון משקלים: "חד-משמעית כן", אומרת עו"ד יעל כהן שאואט, מ"מ היועצת המשפטית במועצה לצרכנות, "במקרים שבהם ירקות ופירות נמכרים באריזה יש להציג את המחיר, את משקל הירק ואת המחיר ל-100 גרם. אי-הצגתם מהווה עבירה על החוק. תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר) מחייבות את העוסק להעמיד מכשיר שקילה כאשר הוא מוכר מוצרים לפי משקל. אנו ממליצים לצרכנים לשקול גם את אריזות הפירות והירקות, כדי לברר אם המשקל בפועל תואם את המשקל כפי שהוצג, ולהשוות מחירים למחירי ירקות הנמכרים על פי משקל". המלצה הגיונית, אבל קשה ליישום. רק בסניף שופרסל דיל ראינו שני משקלים באזור הירקות הארוזים. שניהם מקולקלים.
גם ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן טוענים: "עמדת הרשות זה זמן רב היא שקיימת חובה לסמן את משקל האריזה בפירות וירקות טריים הנמכרים באריזה. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), המוטמע בחוק הגנה על בריאות הציבור מזון, קובע כי על פירות וירקות טריים שנמכרים באריזה מוכנה מראש צריך להיות משקל, ומחיר הוא חלק מחובת סימון מחירים". לדברי הרשות, האחראי על יישום החוק הוא משרד הבריאות. במשרד הבריאות מתנערים. "אנחנו אחראים על בטיחות המזון ולא על משקלים ומחירים ברשתות", אומרים במשרד ומפנים אותי למשרד הכלכלה. והרי הרשות להגנת הצרכן, ששלחה אותי למשרד הבריאות, היא זרוע מפקחת של משרד הכלכלה. בקיצור, כולם בסדר, כולם עומדים בחוק, ומי שמשלם את מחיר חוסר השקיפות הוא הצרכן.
ההמלצה שלנו: נסו להפעיל צרכנות נבונה עד כמה שאפשר. למשל, אל תקנו תות שדה באריזות הקטנות. חפשו אריזות של חצי ק"ג.
תגובות הרשתות
שופרסל: "שופרסל מציעה מגוון מבצעים משתלמים בירקות והפירות. החברה פועלת לפי חוק בנוגע לסימון מחירים".
ויקטורי: "בהתאם להוראות החוק, לפסיקה ולעמדת הרשות להגנת הצרכן, אין חובה לסמן על אריזת המוצר את משקלם של פירות וירקות טריים ארוזים מראש, וגם לא את מחירם ליחידת מידה".
רמי לוי: "בדין הישראלי אין חובת סימון משקל על פירות וירקות טריים לא מעובדים ארוזים מראש. משכך אין מניעה שיוצעו לפי מחיר ליחידה בלבד, ללא סימון משקל. לצד זאת, הרשת הציבה זה מכבר במחלקת הפירות והירקות משקלים לשקילה עצמית, ובנוסף שלט: 'לתשומת לב הלקוחות, ייתכנו פערי משקל לגבי פריטים מאותו המוצר. לנוחות הלקוחות ניתן לשקול את המוצרים במכשיר שקילה הנמצא בסמוך'. כלומר, אנחנו מיידעים את הצרכן בדבר האפשרות שייתכנו פערי משקל בין שתי אריזות סלרי, תותים או פטרוזיליה שמחירן זהה, כך שיוכל לבחור".
