עוֹד מְעַט הַשֶּׁמֶשׁ תִּהְיֶה בַּנֹּמֶךְ
שֶׁצָּרִיךְ לַעֲלוֹת לַגַג
לְטְקֶס הַשְּׁקִיעָה.
בֵּינְתַיִם אֲנִי מִתְעַלָּה עַל
הָאוֹר הַמִּתְלַכְסֵן
בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיְּרִידָה שֶׁלָּהּ
אֶל הַיָּם...
אֲנִי אֲפִלּוּ טוֹבֶלֶת בּוֹ
עֵטִי;
עָלַי לְתַעֵד
אֶת הַנְּסִיגָה שֶׁלָּהּ
מִפִּסּוֹת דֶּשֶׁא
שֶׁ גָּ רַ פְ תִּ י עַ ד
אֹ שֶׁ ר.
להדליק את האש
שְׁקִיעָה רֵיקָה, אֲפִלּוּ עַגְמוּמִית
כְּמוֹ הַאִזְדָּרֶכֶת הַמַּשִּׁירָה עָלֶיהָ
וּמְלַכְלֶכֶת לִי אֶת כָּל הַמִּדְשָׁאָה!
כָּכָה זֶה: אַף אֶחָד לֹא הִבְטִיחַ לָךְ וכו'
אֵין מָה לְהִתְכַּרְבֵּל עוֹד קְצָת
כְּנֶגֶד הָרוּחַ הַמַּעֲרָבִית
שׁוּם אַדְמוּמִית לֹא תַּעֲלֶה בִּלְחָיֶיהָ
אֲנִי יוֹרֶדֶת מֵהַגַּג
בְּיָדַיִם
רֵיקוֹת
אָחוּשׁ לְמַלֵּא אוֹתָן
עֲצֵי הַסָּקָה
לָאֵשׁ
שֶׁאֲנִי אַחְרָאִית עָלֶיהָ.
