מערכת הבריאות נמצאת בדריכות שיא לקראת שובם האפשרי בימים הקרובים של החטופים לישראל, למרות שנכון להלילה לא התקבלה כל הוראה מפורשת לקליטה. "נהיה מוכנים לעטוף אותם באהבה ובדאגה תוך דקות, בכל שעה ביממה, רק שיגיעו כבר", אומר בכיר באחד מבתי החולים.
אז איך ייראה בשטח מבצע “דרך ארץ”, אם וכאשר יתרחש? על פי החלטת משרד הבריאות, האחראי על מערכת הבריאות, החטופים ייקלטו בבתי החולים שיבא, איכילוב, בילינסון (במתחם שניידר) שמיר וסורוקה, ושם יקבלו טיפול במתחמים מבודדים ומאובטחים.
בהתאם לדרישת צה"ל, הושם דגש על תנאי האשפוז של השבים. המחלקות הייעודיות מוכנות, במטרה להעניק את התנאים הטובים ביותר שמערכת הבריאות הציבורית יכולה להציע: חדרים הכוללים שירותים ומקלחת ואפשרות לשהייה בפרטיות עם המשפחות, הרחק מהתקשורת ומעיניי הציבור. כלקח מעסקת החטופים הקודמת, הונחו בתי החולים למנוע מהחטופים שישובו כל מגע חיצוני שהם אינם חפצים בו. בין השאר, הוחלט למנוע "ביקורי ראווה" של פוליטיקאים במתחמים המבודדים.
על פי התוכנית, השבים ישהו בבתי החולים במשך מספר ימים לפחות, על מנת שניתן יהיה להעריך את מצבם ולערוך להם בדיקות מקיפות – מבלי להלחיץ אותם ולהאיץ בהם. הטיפול הרפואי יתבצע בידי צוותים רב-תחומיים, בהם רופאי נשים, מומחים ברפואה פנימית וכירורגים.
"החטופים שיגיעו עברו תקופת שבי ארוכה מאוד, ולכן המטרה שהצבנו היא לעשות הכל בהדרגתיות, אלא אם מצבם יחייב טיפול דחוף", אומרת בכירה באחד מבתי החולים. "מאידך, יש צורך לבדוק אותם באופן מקיף, על מנת להעריך את מצבם באופן מלא ולהעניק להם את הטיפול הדרוש".
בבתי החולים ישימו דגש משמעותי גם על נושא בריאות הנפש. הצוותים תירגלו מצבים שונים של קשיי הסתגלות ומצבים נפשיים נוספים, וביצעו עשרות סימולציות עם שחקנים כדי להתכונן להתמודדות הזו. בכל בית חולים הוקצה צוות של פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שילוו את תהליך הקליטה והאשפוז של השבים ויסייעו להם בכל צורך שיתעורר. בין השאר, הוכנו חדרים מיוחדים שבהם יאושפזו, במידת הצורך, שבים שיזדקקו להשגחה נפשית מוגברת, או כאלה שיש חשש לחייהם בשל מצוקה נפשית קשה. "הצוותים שיטפלו בשבים יהיו צוותים משולבים שמומחים בבריאות הגוף והנפש", אומרת הבכירה. "במשך הימים שלאחר הקליטה, נתחיל להבין למה כל אחד זקוק. המטרה היא להתערב כמה שפחות בתהליך השיבה המרגש לישראל. אנחנו מאמינים שלפני הכל, מה שדרוש להם הוא מפגש עם המשפחות. האתגרים ימתינו להם ולנו לאחר מכן. מהסבב הקודם למדנו שהרבה פעמים הימים הראשונים היו מאוד מטעים. חלק גדול מהשבים, שנראו בסדר גמור עם שובם לישראל, סבלו מקשיים שונים בהמשך".
סיוון חבר, מנהלת השירות הסוציאלי באיכילוב, מוסיפה: “אנחנו מבינים שהפעם מדובר במצב נפשי ופיזי מורכב בהרבה. אנחנו בעיקר מבינים שאנחנו מטפלים בסיטואציות שאנחנו לא יודעים איך הן ייראו, ובאים יותר גמישים. אנחנו מכשירים גם צוותים רפואיים סיעודיים פרא-רפואיים לרפואה מודעת טראומה. אנחנו רוצים לטפל גם רפואית וגם רגשית, אבל מבינים שבית החולים זה למעשה המקום למפגש המשפחתי”.
בנוסף, תשומת לב מיוחדת תוקדש לתזונה, בשל החשש מתסמונת ההזנה מחדש, שעלולה להתרחש בעת חשיפה לכמות גדולה של מזון אחרי תקופה ממושכת של הרעבה. בכל בית חולים ינהגו בהתאם לפרוטוקולים כתובים של תזונאיות, שמנחים כיצד להחזיר אותם בצורה איטית ומבוקרת לאכילה רגילה. "עם כל הרצון לעטוף ולפנק אותם, אי-אפשר להציב בפניהם שולחן מלא כל טוב ולומר להם 'בתיאבון'", אומר בכיר באחד מבתי החולים. "לכן נקפיד על הזנה איטית ובטוחה בהתאם להנחיות שקיבלנו".
