הצטרפתי לנייר העמדה של קבוצת "חוקה רזה" שאני חלק ממנה, אשר הושיט יד לדיאלוג בנושא ועדת הבחירה לשופטות ושופטים, אך צוין בו כי גם אם תהליך הבחירה המוצע על ידי שר המשפטים לוין ושר החוץ סער מרפא חלק מהפגמים שהיו בהצעות קודמות - והכוונה למתן כל הכוח במינוי שופטים לקואליציה - "לא ניתן לקבלו במתכונת המוצעת, נדרשים בו שינוים מהותיים כדי שישמר את מקצועיות השפיטה ועצמאותה". הלב אינו שקט. אכן, כולנו מבקשים פשרה, גם אלה הסבורים שוועדת הבחירה במתכונתה כיום הוכיחה עצמה. אך המילה פשרה, ככל שיש בה קסם, אין בה די; עליה להביא שיפור ולשכנע בו.
הצל הכבד המרחף על ההצעה החדשה הוא הפוליטיזציה היתרה, המוחצת והמוחצנת. פוליטיקה אינה מילה גסה, גם כיוון שאף כיום מעורבים פוליטיקאים, ארבעה מתשעה, בוועדת הבחירה לשופטים; אבל היא ושפיטה לטעמי - גם אם בעולם יש מודלים שונים - הם בשר וחלב, מין בשאינו מינו. הקושי האמיתי שביישום ההצעה כמות שהיא הוא מה תהא איכותם של המתמנים והמתמנות לשפיטה. אודה ולא אבוש כי החשדנות במקרה זה מתבקשת, נוכח התנהגויות של המערכת הפוליטית שהגיעו לשפל המדרגה, וששיוועו - כך, במפורש, גם מפי פוליטיקאים - להתערבות שיפוטית. היה מי שאמר כי שני סוגי אנשים אינם מלווים לו כסף: אלה שאינם מכירים אותו ואלה המכירים אותו. יחשבו כל אחד ואחת מאתנו אם היה רוצה להישפט על ידי מי שנבחרו בגלל קשרים ולא כישורים. הטיית המשקל לעבר הפוליטיקאים בוועדה היא אור אדום.
הדוגמה הבולטת ביותר, אולי, היא המצב שבו לפי ההצעה אין הסכמה על מינוי לבית המשפט העליון. ואז, בסופה של דרך, יועמדו שלושה מועמדים פוליטיים ללא סינון כישורים מכל צד, כך שהצד האחר יבחר אחד מהם. המשמעות היא כי אם ירצה צד אחד לעמוד על מועמדים פלונים, יהיו כישוריהם אשר יהיו, לבית המשפט העליון - יוכל להביא למבוי סתום את ההליך הרגיל, ואז ייאלץ הצד האחר לבחור במועמדים שלא הסכים להם מעיקרא בגלל איכותם.
ומדוע יוצא כמוצע בית המשפט העליון ממינויי שופטים בו עצמו, מקום שבוודאי הכישורים הנדרשים מוכרים לו מקצועית מקרוב? הרוב למינוי שופטים בכל הערכאות יהיה חמישה חברי ועדה, כולל לבית המשפט העליון, כלומר, נציגי הקואליציה ועוד אחד שיצליחו לקושש מאנשי האופוזיציה יוכלו למנות. האם תיוולד מכך איכות ומקצועיות? מה עם "שמור לי ואשמור לך"? הרי לא נולדנו אתמול, והכל בעוצמה רבה משהיה עד כה.
עד כה בוועדת הבחירה בני מיעוטים באו רק מנציגות השופטים או לשכת עורכי הדין: הוצאת הלשכה כלל פירושה, שלמיעוט בישראל - כ-20% - לא יהא ייצוג בוועדה זו בת התשעה, כי לא הקואליציה ולא האופוזיציה יקצו לו מקום. והיכן התרומה לשיקוף החברה הישראלית וגיוון בית המשפט שכל כך מדברים בו?
אכן היו שנים קשות לעיכול בתפקוד הלשכה, אך היו נציגים לא מעטים של הלשכה בוועדה שעשו מלאכתם במקצועיות ונאמנות לשליחותם, ולא אמנה שמות אך טעמם הטוב נותר בי. לפחות נציג אחד הייתי שומר ללשכה בועדה.
ואם תאמר, בית המשפט העליון עוסק בעניינים ערכיים, יש מקום להשתתפות מסוימת במינויים (כמו כיום) של המערכת הפוליטית - אך מדוע יש מקום בכלל לפוליטיזציה בוטה של בתי משפט השלום והמחוזיים, שהניחוח הפוליטי סובב את מינוי אנשיהם לפי ההצעה הרבה יותר מאשר כיום. הסחר-מכר יהא פוליטי, חרף כל המנגנונים הקיימים באשר לכישורים. "בתוך עמי אנכי יושב", ואני כותב מניסיון.
כשלעצמי אין לי ספק, כי אם תתקבל ההצעה בלא שינויים מהותיים, נחזה ירידה באיכות השפיטה ומקצועיותה ובעליית הפוליטיזציה של מינויים בכל הערכאות באופן בוטה, שבהכרח ישפיע ויוריד שוב את רמת האמון הציבורית בשפיטה מכל הצדדים. לכן ראוי כי דיאלוג בנושא, אם ייפתח, יתקן פגמים אלה ואחרים - לטובת השפיטה, לטובת כולנו.
והרשו נא לי: מעל לכל, השבת החטופות והחטופים בע"ה במהרה בימינו, היא משימתה העליונה של המדינה. ואנו במלחמה. שהדי במרומים, כי נושאי הרפורמה (או ההפיכה) המשפטית ימתינו בסבלנות.
הסחר-מכר בוועדה לפי המתווה המוצע יהא פוליטי, חרף כל המנגנונים הקיימים באשר לכישורים. ואני כותב מניסיון
