החומוס הוא המאכל הכי ישראלי שיש, אבל בכלל מייבאים את רובו מחו"ל. מדובר באחד הגידולים החקלאיים המורכבים ביותר, וחקלאים רואים בו ב"הימור" אמיתי, עונה שלמה של גידול יכולה להסתיים בשדה ריק, גם לאחר השקעה כספית אדירה.
גידולי החומוס בארץ נמצאים בירידה, וכדי לשמור על החומוס הישראלי השבוע זורעים זן ישראלי חדש, שייזרע יחד עם מיקוריזה - פטרייה סימביוטית שתעזור לצמח להתמודד עם מצבי אקלים קיצוניים ותגדיל את היבול. בין הזנים הקיימים ניתן למנות את הרז, בר, הירדן והזהבית, אבל גם זנים חדשים נכנסו לתמונה, כמו ברעם, יניר ונריה.
השבוע זרעו חקלאי קיבוץ גברעם שבחוף אשקלון לראשונה חומוס בשילוב פטרייה, אותו ישווקו לחברת שטראוס. כיום שטח הגידולים של חומוס ירד משמעותית, ומגדלים בישראל רק כ-25,000 דונם, לעומת שנים קודמות שבהם הגענו לשטח גידול שעמד אפילו על 100,000 דונם. את החומוס מגדלים בכל הארץ, אבל בעיקר באזורי השפלה, קריית-גת וקריית-מלאכי ולכיש, וגם בעמק יזרעאל ואפילו בנגב.
ערן וקנין, מנהל הגד"ש בקיבוץ, סיפר כי "אנחנו מגדלים חומוס מזה עשרות שנים, ותמיד הצלחנו לשמר על הגידול. האויב הכי גדול שלנו הוא היבוא. החומוס שלנו הוא ברמה גבוהה והרבה יותר טעים".
שמוליק כהן (71), חקלאי העוסק בתחום מאז שחרורו מהצבא, עובד בקיבוץ גברעם בנושא החדשנות. כהן הסביר כי "התפקיד של הפטרייה היא לקחת יותר דשנים מהקרקע וכך להיטב עם הגידול, כך שהיבול יהיה גדול יותר. החומוס הישראלי נחשב לחומוס הכי טוב, בטח מבחינה החומוסים המיובאים".
אור רם, מדריך לגידולי שדה בעלי פוטנציאל תזונתי גבוה במשרד החקלאות: "זו לא פרקטיקה מקובלת, ואני מקווה שיצליחו. במשרד החקלאות עושים מאמצים להחזיר את החמצה להיות גידול משמעותי".
אלון פיאסצקי, מנהל רכש חקלאי בשטראוס, סיפר כי זו הפעם הראשונה שהם עובדים עם הזן נריה, שנחשב עמיד יותר למחלות קרקע: "אנחנו עובדים עם המון משקים בעוטף, וכעת לראשונה אנחנו עובדים עם קיבוץ גברעם על חומוס. אנחנו רוצים להחזיר את הגידול המקומי לכאן. אם נצליח - נוכל להגיע למצב של 100% חומוס ישראלי".