אתמול בצהריים פירסמה דנה ויס בחשבון האינסטגרם שלה סטורי ובו תמונה שלה מחובקת עם ירון אברהם. "הדסק המדיני, דקה אחרי שהוצאנו את הפוּש ועיכלנו את החדשות", כתבה פרשנית חדשות 12, שגם הוסיפה אמוג'י של הודיה/ציפייה וחתמה ב"שנראה אותם בבית". עוד אפשר לחשוב בטעות ש"הדסק המדיני" הוא זה שיצא כרגע מחדרי המו"מ בקטאר עם הסכם הפסקת האש, שבאותם רגעים כלל לא היה חתום (שלא לדבר על זה שאף חטופה עוד לא חזרה) והמשמעויות שלו לא רק משמחות מאוד אלא גם קשות מאוד. אבל זה כמובן פרט זניח לעומת הדחף של ה"דסק המדיני" לציין את הבשורות ולקטוף את הלייקים.
זמן קצר לאחר מכן התייצבה ויס באולפן כדי לדווח על הפרטים המתגבשים, אך התקשתה לעשות זאת מבעד לדמעה שחנקה את גרונה ואחר כך זלגה מעיניה, עד כדי צורך בקבלת טישיו מעמליה דואק. גם בשלב זה עדיין לא יצאה הודעה מוסמכת שתם הטקס, אבל ויס כבר הייתה ממוקדת במה שחשוב: "אני לא יכולה להגיד לכם כמה חיכיתי לרגע הזה", אמרה ומיד הוכיחה שהיא בהחלט מסוגלת, כשהחלה לנאום על כך שהיום הזה הוא "הישראליות בהתגלמותה".
שעתיים אחרי ויס אכן תצטט עוד מופע של ה"ישראליות בהתגלמותה": הודעה של "גורם מדיני בכיר" (יותר מדנה ויס?!) על באמפר במגעים, אותם היא כבר סיכמה ונעלה. כעבור כמה דקות היא עוד אמרה, בעקבות הודעה של "גורם שמעורה במו"מ" (יותר מדנה ויס?!), שהבאמפר לא באמת באמפר, ש"ברגעים האלה אפשר לחשוב על המשפחות" ועל הטלטלה שפוקדת אותן בגלל הודעות כאלה. ובכן, התובנה מאוד רלוונטית: גם ל"גורם מדיני בכיר" וגם לגורמת טלוויזיונית בכירה.
אמנם ברור מנין ההתרגשות לאחר 15 חודשים שבהם רוב התקשורת שימשה כבמה החשובה ביותר בנושא החטופים והחטופות, בטח לאור הקמפיין שהופעל נגד המשפחות. לצד זאת, אי-אפשר לנתק את המחזות הנ"ל מהעובדה שזאת גם הייתה תקופה שבה ההתגייסות והחשיבות העצמית של עיתונאים ועיתונאיות הגיעו למחוזות הפארסה. וכמו ברייטינג, גם לזה אין מתחרים בחדשות 12, מהמונולוגים לילדי הגן של עודד בן עמי ועד להפעלות היומיות של מיכל פעילן כיצד יש להרגיש.
ואם זה מה שקרה עוד לפני שההסכם נחתם ואושר, נותר רק להיערך למה שיתחולל על המסך אם וכאשר הוא ייצא לפועל (והלוואי שזה עניין של "כאשר" ולא של "אם"). "צפויים מראות לא פשוטים", הזהירו לא מעט דוברים ודוברות אתמול. זה בטח לא יעזור אם בתוך המהומה הזאת הם שוב ישכחו מי כאן הסיפור.
בקטנה
במהדורה של ערוץ 14 התהדרו ב"פרסום ראשון" של מוטי קסטל, על עבודות תשתית ב־350 אלף שקל מכספי ציבור בסביבת ביתו של נפתלי בנט ברעננה. מתברר שהסקנדל הנורא הוא בעצם החזרת הרחוב לקדמותו אחרי השיפוצים שבוצעו כשבנט היה ראש הממשלה, וכמובן שלו אין קשר לנושא. מצד שני, יש כאן סקופ: קסטל, קונסול מיאמי בערוץ 14 , הפך לפתע לשומר הקופה הציבורית ועוד במשרד רה"מ. ואולי זאת דרכו של הערוץ והכתב להתנחם בערב שבו שני המנהיגים הנערצים סוגרים הסכם שמנוגד לכל מה שהטיפו לו. ואם ככה, כבר עדיף לטפל בלב השבור עם גלידה, קופסת טישיו ומרתון קומדיות רומנטיות.
