במקביל לראש המוסד, ראש השב"כ וניצן אלון שסגרו את פרטי העסקה עד הרגע האחרון בדוחא בירת קטאר, משלחת ישראלית בדרג נמוך יותר יושבת בקהיר. התסכול המצרי כבר איננו מתחת לפני השטח.
שנים ארוכות המצרים מעורבים ברצועת עזה, משלחות חמאס מגיעות למצרים להתלונן ולהציג דרישות. ומה בסוף? את הכבוד יקבל שייח' תמים, שליט קטאר שבישר אמש על חתימת ההסכם במסיבת עיתונאים. גם אחרי שחרור החטופים, ולא פחות מאלף אסירים פלסטינים, מצרים תישאר עמוק בתמונה. גבולה נושק עם עזה, והיא תמשיך להקפיד שחמאס או גורמים מטעמו לא ינסו ליישב אזורים "פנויים" בשטחה. רק עכשיו משרד המשפטים בקהיר השלים את "חוק הפליטים", שמציב דרישות דרקוניות למבקשים להיכנס לטריטוריה המצרית. זה נועד בעיקר לפליטים הסורים ולאזרחי רצועת עזה שמתכננים לברוח.
בלשון המעטה, אפשר לקבוע שמצרים ממשיכה לחשוד בקטאר, ובהחלט לא מרוצה מהקשר ההדוק מדי עם הנהגת חמאס.
אין לשכוח שעד לפני שנים בודדות מצרים הייתה שותפה לחרם המדיני–כלכלי על נסיכות קטאר, ביחד עם סעודיה והאמירויות. אסור היה להעביר או למכור סחורות לקטארים, מסלולי הטיסה התארכו כדי לדלג על דוחא, ואפילו נאסר על "נישואים מעורבים" בין אזרח קטרי למצריה או סעודית. ולכל אלה חובה להוסיף את הקנאה המצרית על העושר המופלג של קטאר, יצואנית הגז הטבעי מספר אחת בעולם. כמדינה עצמאית, היא העשירה והמפנקת ביותר לאזרחיה. זאת במקביל למצרים, שעוברת עכשיו תהליך קשה, אמנם לא חדש, של בריחת תושבים שלא מסוגלים עוד להתמודד עם מצוקות האבטלה והעוני.
א–סיסי צריך לתרגם את המחמאות שהרעיף עליו הנשיא ביידן, ואת דברי השבח של שייח' תמים על "העבודה המשותפת". התרגום פשוט: סיוע כלכלי דחוף למצרים. עם קטאר עוד יסגרו, מתחת השולחן, חשבון ארוך.
