אולי הדבר המקומם ביותר בסיקור הסחבת באישור הסכם הפסקת האש היה שאף אחד לא נראה מופתע. בזה אחר זה עלו ובאו כתבים וכתבות ופרשנים ופרשניות, ובפי כל אחד מהם הסבר מלומד ומעודכן מדוע הקבינט והממשלה לא התכנסו בבוקר כמובטח, מה קרה בישיבת סיעת הציונות הדתית וכמובן מה עומד מאחורי ההודעות של הישות המגוחכת העונה לשם "גורם מדיני בכיר": זה שכולם יודעים מיהו, וגם שהוא בעיקר גורם למשפחות החטופים והחטופות לאבד עוד ועוד שנים מהחיים.
איש לא נשמע המום מכך שההסכם הוכרז על ידי שני נשיאים אמריקאים, שבדרך כלל לא מסוגלים להסכים בשאלה "מה השעה", אבל את ראש ממשלת ישראל אף אחד עוד לא שמע. ואם זה לא מספיק, מלשכתו יוצאים ספינים שמזכירים ברמתם דיווחים בתקשורת הספורט על החתמת קשר מבטיח מהליגה המלזית, רגע לפני תום מועד ההעברות. בחדשות 12 מספרים שבמערכת הבריאות מצפים לראות חטופות וחטופים במצב גופני ונפשי שיזכיר ניצולי שואה (!), ומיד עוברים לדיון נינוח בפרלמנטים היומיים: האם המשבר אמיתי או מלאכותי, וכמובן ניסיונות להשיב על השאלה החשובה ביותר בדורנו – מה נתניהו באמת רוצה.
וכך במקום שהיום שאחרי ההכרזה יתמקד במשמעויות, בפרטים ובהכנות – היבטים מוחשיים שממש לא חייבים לאהוב אותם אבל לפחות ניתן להיאחז בהם – הקשב נשאב שוב ושוב לאותו חור שחור של אי-ודאות, בידיעה ברורה שהיא לא מחויבת המציאות, ובכל זאת היא נדבקת כמו מחלת מין. והאבסורד הוא שאם מנסים להבין את המצב מבעד לשידורים, עשויים לחשוב שזאת דווקא כן גזירת גורל וחוק טבע: כשנתניהו מרגיש סכנה פוליטית, אז אפילו היכולת להתמודד עם החדשות מוטלת בספק, כי אי-אפשר להבין בכלל אם יש חדשות. ומכיוון שנתניהו עצמו חייב להיות תמיד החדשות, הטרפת הזאת לעולם לא נגמרת.
התוצאה היא שאינספור צופים וצופות הופכים לקבצני מידע, שמסתערים על כל פירור שיוצא מהפה של מוריה אסרף וגילי כהן, מנתחים את הלך הרוח בלשכת נתניהו לפי תנועת הגבות של יעקב ברדוגו ומקווים לא לאבד בדרך את מה שנותר מהשפיות. אלא שנדמה כי עצם הריטואל הזה, שמגולם במלואו בדיונים המשועשעים-סרקסטיים-מיואשים ברוב האולפנים, מבשר שהקרב כבר אבוד: אם סביב סוגיה כה רגישה נתניהו לא חש אימה משתקת נוכח מה שיקרה בציבור אם ימשיך לטפס על העצבים של המשפחות האומללות עם הודעות באמצע הלילה – סימן שההתנהלות הנואלת הזאת היא כבר חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית: פקקים, חום-יולי אוגוסט ו"גורם מדיני בכיר" שמנקר את הכבד. ומי שלא טוב לו, מוזמן לשתות מהים של עזה: לפי ההבטחות שמפזרים נאמני נתניהו בערוץ 14 למאוכזבי ההסכם, גם לשם תכף נשוב.
