"עידן הקרח כבר חלף עבר, / מדוע בכל מקום שרוי הכפור?... באתי לעולם הזה / נושא רק דפים, חבל וצל, / כדי שבטרם השמע גזר-הדין / אוכל להשמיע את טענות הנידונים:... אני לא מאמין שהשמיים כחולים / אני לא מאמין לקולות רעמים... אם נגזר שהים מחריב סכרים / תן לנשמתי לאגור את כל המים המרים"
("תשובה", בֵּי דָאוֹ, בתוך "צללים ומכחול – 'שירת הערפל' של סין", תרגם מסינית לעברית: רביב אנין)
אִם תִּרְאֶה אֶת הַיָּרֵחַ אַחֲרֵי שֶׁתִּשְׁכַּח אֶת הַיָּרֵחַ,
אָמַר לִי בֵּי דָאוֹ, תֵּדַע לִקְרֹא בְּשִׁירָתִי. אִם
תִּמְצָא אֶת שִׁירָתִי אַחֲרֵי שֶׁתְּאַבֵּד אֶת שִׁירָתִי,
תֵּדַע לְהַבִּיט בַּיָּרֵחַ. הֵם טָעוּ כְּשֶׁקָּרְאוּ לְשִׁירָתֵנוּ,
הוֹסִיף, שִׁירַת הָעֲרָפֶל, אֲנַחְנוּ פָּשׁוּט גִּלִּינוּ
שֶׁהָעוֹלָם מְכֻסֶּה עֲרָפֶל. אֲבָל הַשִּׁירִים שֶׁלָּנוּ הָיוּ פְּשׁוּטִים.
בֵּי דָאוֹ פָּשַׁט אֶת יָדָיו קָדִימָה וְהִתְחִיל לִקְרֹא לִי
שִׁיר שֶׁל הַי צֶה בְּסִינִית, וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי מִלָּה,
אֲבָל חִיַּכְתִּי: הָחֵל מִמָּחָר אֶהְיֶה אָדָם מְאֻשָּׁר,
אַאֲכִיל אֶת הַסּוּס, אַכֶּה עִם גַּרְזֶן בְּגִזְרֵי הָעֵצִים,
אֵצֵא אֶל הָעוֹלָם וְאֶרְאֶה אֶת קְצוֹתָיו, אֲגַדֵּל יְרָקוֹת,
אֶבְנֶה לִי בַּיִת, פָּנָיו אֶל הַיָּם, בָּאָבִיב הַפְּרָחִים סְבִיבוֹ
יָעִידוּ עַל יָפְיָם, אֶתְקַשֵּׁר לְכָל קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה
בִּימֵי הַהֻלֶּדֶת וּבַחַגִּים, אֲסַפֵּר לָהֶם כַּמָּה אֲנִי שָׂמֵחַ,
לְכָל אָדָם שֶׁאֶפְגֹּשׁ אֲיַעֵץ — תֵּן לְכָל נָהָר וּלְכָל הַר
שֵׁם רָאוּי, בַּעַל לֵב נָדִיב, אֲאַחֵל לְכָל זָר חוֹלֵף
שֶׁגַּם הוּא יִהְיֶה מְאֻשָּׁר, אֲבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּעָתִיד מַזְהִיר,
אֲנַבֵּא לוֹ — בְּקָרוֹב תֵּדַע אַהֲבָה, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאָשְׁרְכֶם
יִהְיֶה אֹשֶׁר הָעוֹלָם, וְאֹשֶׁר הָעוֹלָם יִהְיֶה אָשְׁרְכֶם,
אֲנִי עַצְמִי רַק מְבַקֵּשׁ לַעֲמֹד מוּל הַיָּם, לְהָרִיחַ
אֶת לִבְלוּב הַפְּרָחִים בְּחֹם הָאָבִיב, לִנְשֹׁם.
