במבט סקרני וחיוך מציצה אמילי דמארי מתוך רכב נוסע. מקדימה רב-סרן עם פנים מכוסות, משדר רצינות ממלכתית, מאחוריו – פדויית שבי טרייה שרק רגע קודם חולצה מגיהינום חמאס וכבר מנסה לזנק מהחלון אל החברות והחברים שלה, שממלאים את הרחבה.
לאורך חודשי השבי הארוכים כמעט לא ידעו דבר על אמילי. משפחתה שמרה על פרופיל נמוך ממגוון סיבות, ורק אחרי השחרור היא התגלתה במלוא זוהרה – מגניבה, מצחיקה, חברה מופלאה, אחת שלא מהססת להניף יד חבושה וחסרת אצבעות ולהפוך בתוך שנייה לאייקון של גבורה. ובתוך שתי שניות כבר חרכו את הרשת אימוג'י תואם וקעקועים זהים.
בזמן ההמתנה הארוך למסוק שינחת נשבעו עשרות אנשים שהיא החברה הכי טובה שלהם, ונראה שהם לא הגזימו. בתוך הקרחנה לקראת שובה הם הניפו את כתבת חדשות 12 על הכתפיים. ואמילי, מצידה, בפעם הראשונה לאחר 471 ימים, עושה מה שהיא רוצה. כולל לנסות לזנק מתוך רכב נוסע אל מי שדאגו לה כל כך הרבה זמן. הלוואי שהאנרגיה הזו, העטיפה הזו, החירות הזו יהיו סימן לכל ההרפתקאות שיגיעו בדרך.
