"בפעם האחרונה שישבתי ככה עם מצלמה מכוונת אליי, זה היה בשבי, וכל הדבר הזה שולח אותי אחורה לכל סרטוני השבי שצילמתי ושראיתי", פתחה אתמול את דבריה דורון שטיינברכר, ששוחררה משבי חמאס בפעימה הראשונה של העסקה הנוכחית, במסר מצולם ראשון למשתתפי העצרת בכיכר החטופים. "אבל הפעם אני יושבת בנוח על ספה, במקום חמים ונעים, כשהמשפחה שלי מסתכלת עליי - ועם כל כמה שזה לא פשוט, היה לי חשוב לצלם את הסרטון הזה".
בהמשך דבריה, הוסיפה שטיינברכר: "אני רוצה שיראו אותי, שאני בסדר, ושייקח עוד זמן וזה תהליך שלא נגמר בשבוע ובשבועיים - אבל אני פה בזכותכם". בסיום, פנתה במסר מחויך לאזרחי ישראל: "אני מבינה שכולם מכירים אותי מההקלטה הנוראית 'תפסו אותי, תפסו אותי', או כבלונדינית שלובשת ורוד, בת 31 מכפר עזה. אבל אני כבר לא בלונדינית ואני לא אלבש יותר ורוד. אני דורון, בת 31, ואני כבר לא בשבי חמאס. אני בבית שלי".
העצרת השבועית בתל-אביב התקיימה בכיכר החטופים על רקע חזרתם של ירדן ביבס, עופר קלדרון וקית' סיגל משבי חמאס אחרי 484 ימים בגיהינום של עזה, ואחרי שחרורם של אגם ברגר, ארבל יהוד, גדי מוזס וחמשת האזרחים התאילנדים ביום חמישי.
בימים שעברו מאז חזרתם, התגלו פרטים נוספים על השהות הקשה בשבי. על פי משפחתו של מוזס, שורד השבי בן ה-80 הוחזק לבדו בתנאים קשים, אך הקפיד בכל זאת לשמור על שגרת יום בניסיון לשרוד. "הוא הקפיד לעשות הליכות בבקרים, ספר בלטות כדי לראות כמה הוא הולך", סיפר אחיינו שי, "הוא עשה כל מיני תרגילי מתמטיקה כדי לשמור על המוח חד, לחשב כמה הוא הולך. הוא הצליח להשיג מהשובים שלו קצת ספרים, הוא קצת קרא באנגלית. הוא ידע ערבית עוד קודם, אז הוא שוחח עם השובים שלו בערבית וזה עזר לו. גדי הוא איש של אנשים, יודע איך לדבר עם אנשים".
עוד סיפר האחיין: "עוד לא ברור לנו כמה הוא היה מודע לממדי האסון בניר עוז. יש דברים שהוא הספיק להיחשף אליהם לפני שהוא נחטף. הוא ידע על אפרת (בת זוגו שנרצחה), אבל אני לא בטוח שהוא ידע על חטיפות נוספות".
כיממה לאחר הגעתם לישראל, אחרי שהוחזקו יותר משנה ורבע ברצועת עזה, סיפרו גם חמשת האזרחים התאילנדים פרטים חדשים על תקופתם בשבי. בשיחה עם שר החוץ גדעון סער, שביקר אותם ביום שישי, הם סיפרו כי שמעו הפצצות והיו רעבים, מכיוון שלפעמים היה אוכל, אבל לפעמים לא.
סאת'ין סוואנקהם, פונגסאק ת'איננא, בנאוואת סאית'יאו, סריאון וואטצ'ארא וסולאסאק לאמנאו תיארו כי התקשו לנשום בזמן ששהו מתחת לקרקע, לאחר שבעבר כבר סיפרו כי הוחזקו במנהרות לכל אורך 482 הימים מאז חטיפתם. החמישה לא הוחזקו לבדם, אלא בקבוצות. שניים היו יחד והשלושה האחרים שהו במקום אחר, גם הם ביחד.
החמישה סיפרו כי דיברו עם המחבלים בעיקר באנגלית, אבל גם קצת בערבית. הם למדו את השפה בשבי, וכעת יכולים להבין אותה.
במקביל, בבית החולים בילינסון בפתח-תקווה נערכה ארוחת שישי ראשונה של חמש התצפיתניות שהתאחדו לאחר שחרורה של אגם ברגר בפעימה השלישית. בני המשפחה של אגם וכן קרוביהן של לירי אלבג, דניאלה גלבוע, קרינה ארייב ונעמה לוי, הגיעו לבקר אותן אחרי האיחוד המרגש. מנדי דמארי, אמה של אמילי ששוחררה משבי חמאס אחרי 471 ימים, חשפה בסוף השבוע כי בתה הוחזקה במתקני סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א). מנדי סיפרה כי שוחחה עם ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר, הודתה לו על התמיכה והסיוע, והוסיפה: "חמאס החזיק את אמילי במתקנים של אונר"א ומנע ממנה גישה לטיפול רפואי - לאחר שנורתה פעמיים". עוד אמרה האם כי "זה נס שהיא שרדה. צריך להחזיר את כל החטופים עכשיו".
אונר"א הגיבו לדברים, ואמרו ל"ידיעות אחרונות" כי מדובר "בטענות חמורות מאוד" שדורשות חקירה עצמאית. דוברת הארגון, ג'ולייט תומא, הוסיפה: "אנחנו שמחים על שחרורם של החטופים. אנחנו מקווים שכל שאר החטופים ישוחררו בהקדם האפשרי. קראנו שוב ושוב לחקירות עצמאיות בנוגע לטענות על שימוש לרעה וזלזול במתקני האו"ם מצד קבוצות חמושות פלסטיניות, כולל חמאס".
