מדהים שגם בפרק הפתיחה של העונה החדשה של "אויבים" שעוסק ביחיא סינוואר, עדיין יש את השקופית הדי מגוחכת של "במדינות המזרח התיכון המנהיג הוא בדרך כלל המחליט הבלעדי... המודיעין הישראלי אוסף עליו מידע... המטרה: להבין אילו אמצעים יש להפעיל על מנת להתמודד עם האויב". הצהרה עצובה לאור הכישלון המחפיר של המודיעין הישראלי ב-7 באוקטובר, ומצד שני מצחיקה עם "המנהיג הוא המחליט הבלעדי" כאילו בישראל סמכויות ראש הממשלה ממש מוגבלות, והוא לא יכול להחליט כמעט כל דבר לבד. כך היה למעשה מאז שהמדינה הוקמה.
השקופית הזאת נועדה לתת נופך רציני ל"אויבים", שרוצה לסמן לצופה שזה לא עוד דוקו אלא פרופיל מודיעיני מעמיק. הגישה הזאת הביאה לסדרה של ירון ניסקי ודני ליבר את ההצלחה שלה, עם מאות אלפי צפיות ביוטיוב לפרק. יש פה נוסחה מאוד ברורה שעובדת: קצב מהיר עם מרואיינים לא שגרתיים שכאילו ממתיקים סוד עם הצופים, בואו תראו איך אנחנו מכירים את יחיא סינוואר כפי שאף אחד אחר לא מכיר אותו.
אלא שהפרק הזה מגיע אחרי שנה וחצי שבה היו עשרות אם לא מאות כתבות פרופיל על מנהיג חמאס שכבר אינו בין החיים, והביטוי "בראש של סינוואר" כבר הפך לקלישאה. כל אחד חושב שהוא מכיר את ארגון הטרור הזה, כולם חכמים בדיעבד, כל המומחים גם הזהירו מראש שזה מה שעלול לקרות.
"אויבים" יודעת הכל על סינוואר. תחת מעטה המסתורין המצחיק, ע', בכיר בשב"כ לשעבר, מתראיין כשפניו חשוכות ו"מחבר את הנקודות בדיעבד". המרואיין הביישן יכול להיות הפרזנטור של ההיבריס הישראלי. כולנו חכמים בדיעבד, כולנו יכולים לחבר נקודות מהעבר כדי שיסבירו מה קרה היום. זאת תיאוריה פסיכולוגית די בסיסית: אפשר להסביר כל דבר על סמך מה שכבר קרה. אין בזה שום דבר שמחדש לצופים. ע' מוצג בחושך כי הוא באמת חכם בלילה.
הפרק הזה מתיימר לחשוף איזו אמת מוסתרת, אבל הוא מסתיים בפרשנות לא מדויקת של עודד עילם, בכיר במוסד לשעבר. "לא היה מי שיאתגר את התפיסה הזאת", הסביר בנוגע למדיניות של נתניהו מול חמאס, "לא בנט, לא לפיד ולא התקשורת. כל מי שאיתגר את זה הגדירו אותו כימין משיחי הזוי". ובכן, אביגדור ליברמן התפטר מתפקידו ב-2018 עקב חילוקי דעות עם רה"מ סביב חמאס. כך הוא אמר: "מאפשרים העברת כסף מזומן לרצועת עזה, קונים שקט לטווח הקצר במחיר פגיעה בטווח הארוך". ולא רק ליברמן הביע התנגדות. בכל פעם שעברו מזוודות כסף לחמאס מקטאר היה דיון ציבורי ער, משמאל ומימין. זה היה אחד הנושאים הראשונים שעלו אחרי 7 באוקטובר, מהסיבה שהוא היה כבר מוכר לכולם והיה מתבקש לעשות זאת.
"אויבים" אומרת שבסוף היה פה כישלון מדיני וצבאי, שזה מתוחכם כמו להגיד שהשמש זורחת בבוקר.
