לפני כשנה, עמוק באבל ובהלם של 7 באוקטובר, צילמה הפקת הסדרה 'תחריר' סצנה בלב תל-אביב. עשרות אנשים עמדו עם דגלי מצרים וניסו לשבור את החומה בדרך לשגרירות ישראל בקהיר. בספטמבר 2023, כשקיבלו השחקנים את התסריט לידם, עוד נראו רגעי האימה האלה טראומטיים. אבל מול המציאות של אחרי השבת ההיא, הדרמה כבר נראתה נסבלת.
'תחריר' של yes לא מביאה את האירועים כפי שקרו במציאות. היא נשענת על מאורעות 2011, שנת המהפכה והאביב הערבי. הפגנות אלימות שהביאו להדחת הנשיא מובארק, ובסופו של דבר נגמרו בשלטון חדש ומדכא לא פחות. אבל 'תחריר' היא לא 'פאודה'. היא לא אוסף של חברים מהצבא שנלחמים יחד עד המוות. היא גם לא 'טהרן' שמנסה לשמור על ביטחון המדינה באמצעות ריגול. היא מציגה שלום קר. כזה שמאפשר לעובדי השגרירות להסתובב ברחובות קהיר, אבל רק עם מלווה. שלום עם כוכבית. הסכנה קיימת, אבל פחות גלויה מרחובות איראן ועזה.
וזה לא שאין לגברים פה מה להוכיח. יש איום מרומז בכל סצנה כמעט. בשיחה עם השגריר, ביציאה לקנות סיגריות, בשיחות בין עובדי השגרירות, אבל הטסטוסטרון משמש את יחידת הביטחון של השגרירות לדאגה העיקרית שלא יקרה דבר לעובדים. 'פאודה' ו'טהרן' לעומת זאת, הולכות לאויב ונלחמות איתו. 'תחריר' מתגוננת.
ישראל והעולם אוהבים לראות קרבות. הסכסוך הישראלי-ערבי מעסיק כבר שנים גם פוליטיקאים וגם תסריטאים. רק השבוע נודע שהעונה השלישית של 'טהרן' הסתיימה עם שיא של 8.5 מיליון צפיות וצפויה להמשיך לעונה רביעית. העונה הרביעית של 'פאודה' עלתה לשידור בנטפליקס בתחילת 2023 והגיעה למקום השביעי בדירוג העולמי ולטופ 10 באירופה, אפריקה ואסיה.
עלילה טובה עם מורשת ארוכה של שנאה מפוארת, היא תסריט טוב שיש מה להמשיך לומר עליו. מהבחינה הזו 'תחריר' נכנסת לזירה שבה מחכים לשמוע. לפחות על פי הפרק הראשון, הצופים לא יתאכזבו. היא מותחת, מורכבת ממערכות יחסים כוחניות ומציגה סצנת אונס לא פשוטה שמספרת יותר את הסיפור של שני העמים האלה, גם בלי רובים ובלי דם.
אחרי שבשבועות האחרונים היינו שותפים למסע רגשי מלא קצוות בשחרור החטופים, יהיה מעניין לראות אם הדמיון יכול לעלות על המציאות.
