כשנתניהו יכנס היום לחדר הסגלגל הוא יפגוש נשיא מוכר, זה שבעבר גנב עימו כמה סוסים, העביר עימו אי אלו החלטות בקריצת עין, הסתכסך איתו, אכזב אותו, ומאוחר יותר התפייס איתו. היום הוא יהיה המנהיג הזר הראשון שיבוא בשערי הבית הלבן. טראמפ יביא עימו לפגישה הרבה מתק שפתיים, כשצריך הוא יודע לעשות זאת, ובמקביל יתייחס אליו בכבדהו וחשדהו. מעבר לתפאורה החגיגית והחיוכים השופעים, חבויה גם שלולית של דם רע בין השניים. עתה נוצר מפגש של אינטרסים, וטראמפ שולח שדרים לסעודיה.
לטראמפ לא היו מעולם כפפות, כך שאי-אפשר לומר שהוא יסיר אותן היום. הוא יעניק לנתניהו קבלת פנים לתפארת ואחר כך ידפוק, מטאפורית, על השולחן. הוא ילחץ לבצע את השלב הבא של עסקת החטופים, לסגת מעזה ולהכריז על קץ המלחמה. הוא מתכוון לקדם את תוכניתו להעביר עזתים למצרים וירדן.
טראמפ רוצה לשים לזה קץ לא בגלל שאכפת לו מהפלסטינים, אלא כי הוא זקוק לסעודיה המתכננת רכישות נשק מארה"ב במילארדים ומזרימה כספים בכמויות עתק לקרנות שמנהלים מקורבי הנשיא. סעודיה רוצה לקחת חלק מרכזי בשיקום עזה, אבל מעמידה תנאי: מתווה להקמת מדינה פלסטינית בעזה ובגדה. טראמפ תומך. עוד בקדנציה הראשונה הבטיח להביא ל"עסקת המאה" שתכונן מדינה פלסטינית לצד ישראל, והוא שואף להרחיב את הסכמי אברהם ולייצר נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. הוא יודע שזה הדובדבן על הקצפת, שיצליח להעניק לנתניהו חמצן כמדינאי, ומעריך שזה יעזור לו להתגמש.
בנושא האיראני: אחרי שנתניהו לחץ על טראמפ בקדנציה הקודמת שלו לצאת מהסכם הגרעין, סיפר טראמפ למקורביו כי הוא מצטער שהקשיב לו. מבחינתו עדיף היה ההסכם ההוא עם אופציה לשיפור, מאשר להתחיל מהתחלה ואולי להסתבך במלחמה מול איראן. הוא לא ימהר לתת לנתניהו אור ירוק לתקוף באיראן, זה לא באג'נדה שלו. אם כי הוא בלתי צפוי ולעיתים הפכפך, והוא יכול לשנות את דעתו - תלוי מי האחרון שילחש לו על האוזן.
נתניהו יפגוש היום מנהיג מוכר ואמריקה אחרת. בימים שלפני בואו הודיע טראמפ כי יפתח את שערי הכלא בגואנטנמו כדי לגרש לשם מיליוני מהגרים. בטון זועם הוא אמר כי ההתנגשות בשמי וושינגטון שבה נהרגו 67 אנשים נגרמה בשל העובדה שרשות שדות התעופה החליטה להעסיק אנשים לא כשירים רק כדי ליצור סביבת עבודה מגוונת. במילים אחרות: לא רק לבנים הותרו לשבת במגדלי הפיקוח. וזה אחרי שהוציא את הטרנסג'נדרים מהצבא והצהיר כי באמריקה יש רק שני מינים.
בקדנציה הנוכחית טראמפ נכנס למשרדו כמו רוח תזזית: חדור נקמה ולא דופק חשבון. ההיסטוריה זוכרת שפשיזם לא נוצר במפץ אחד, אלא בעקבות צווים אפלים עליהם חותם מנהיג מגלומן במצב של הפרעה. בנושא זה לשניים יש הרבה מן המשותף.
היום תהיה זו פגישה מפנקת, כאשר הנשיא מאפשר לנתניהו ללבוש מחדש את חליפת המדינאי ובכך הופך אותו בעצם לאסיר תודה, מה שגורם לו להתמסר לחיבוק הדב. לטראמפ אין זמן. הוא רוצה תוצאות בשטח לפני שהוא מסובב את הגב למזרח התיכון ומתחיל לתקן את אמריקה. לנתניהו שמור תפקיד במחזה הזה אבל הכוכב הוא טראמפ, והבמה נוצרה בעיקר למענו.
