תוכנית הפינוי-בינוי מחדש של רצועת עזה, שחשף השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, תפסה בהפתעה את העולם כולו. הדברים נכונים גם לגבי תושבי עוטף עזה, שעדיין מנסים לשקם את חייהם מאז 7 באוקטובר. חלקם עדיין לא שבו לבתיהם, ועכשיו הם עומדים בפני אפשרות, לא ברור עד כמה ריאלית, שגם שכניהם מעבר לגדר לא ישובו לבתיהם, הפעם לצמיתות. הדעות לגבי הרעיון של טראמפ חלוקות. נכון שאירועי 7 באוקטובר שינו לרבים מתושבי העוטף, את תפיסת העולם ביחס לעזתים, אבל עדיין לא ברור מה היתכנות המהלך, ולחלקם מפריע עוד פן, נשכח כמעט, הפן המוסרי. דבר אחד בטוח, הרעיון שעד לא מזמן היה נחלת הימין הקיצוני בלבד, הפך, בהבל פיו של הנשיא האמריקאי, לרעיון שגם אנשי השמאל בקיבוצים יכולים לאמץ.
הוכחה לכך אפשר למצוא בדבריו של גדי ירקוני (57) מקיבוץ נירים, ראש המועצה האזורית אשכול לשעבר. ירקוני, שנפצע במבצע צוק איתן ואיבד את שתי רגליו, היה איש שמאל כל חייו. היום הוא נשמע אחרת. "כל מדינה צריכה לקבל 5,000 או 10,000 עזתים, מרצון, עד שיישארו בעזה 500,000 תושבים בלבד", אומר ירקוני, "מי שרוצה להישאר בזבל של עזה - שיישאר. אבל כל משפחה שרוצה לעזוב, שייתנו לה דרכון, וויזת עבודה. גם מדינת ישראל וגם האמריקאים ייתנו לכל משפחה כזאת 30,000 אלף דולר להתחלה. בסופו של דבר יישארו בעזה חצי מיליון אנשים, ויהיה להם צ'אנס לחיות ולשקם, והכל בליווי ופיקוח. צריך להקפיד שתמיד יישארו בעזה חצי מיליון, לא יותר".
לדברי ירקוני, "אחרי עשור הכל ישתנה. אם תהיה מדינה שלא תסכים לקבל אותם, שלא יבואו אלינו בטענות שאנחנו לוקחים להם שטח, שאנחנו לא נותנים להם לחיות, שהם נהרגים שם בגללנו. מה באים אלינו בטענות כל יפי הנפש? אנחנו את האדמה שלנו לא ניתן. אבל ניתן להם לצאת משם. אני באמת חושב שלעזתים זה הפתרון הנכון. אני חושב שהעזתים ילכו על היוזמה הזאת, אם יעשו את זה בצורה נכונה. טראמפ זרק פצצה לאוויר, ועכשיו צריכים ליישם את זה. אם יבנו רק על וירדן ומצרים זה לא יעבוד. צריך לגייס עוד מדינות. אגב, אם זה לא פתרון טוב, אז מה כן? תציעו לי פתרון אחר. כמובן שכל זה לא קורה ביום אחד. אבל יעבור זמן, ואני מקווה שאת הדורות הבאים, שעוד לא נולדו, יחנכו אחרת, ולא תהיה שנאה בעוצמות כאלה גדולות".
יריב וולק (59) ממושב נתיב העשרה מנהל גידולי תותים במושב ישע. ב-7 באוקטובר נרצחו 21 תושבים בנתיב העשרה, שבמשך שנים העסיק עובדי חקלאות פלסטינים מעזה. "באופן כללי, למי יכולות להיות טענות על יוזמה שכזאת, שבסך הכל נראית חיובית, אבל ברור שבהמשך יתחילו לעלות קשיים", אומר וולק. "מישהו ברצועת עזה יתנדב לקום וללכת משם? לא יודע. אולי טראמפ יודע. אולי הוא באמת מין ביזנסמן שמסוגל להכל. אני רק מזכיר שבעסקים שלו הוא לפחות חמש או שש פעמים פשט רגל".
בכל מקרה, הוא לא צופה שהשכנים מעבר לגדר יעזבו בקרוב. "אני לא חושב שהתוכנית תתקיים. נראה לי שכל היוזמה הזאת היא חלק מהתוכנית הגדולה עם הסעודים. טראמפ חותר לעשות שלום ולקבל פרס נובל. שלב ב' בעסקת החטופים נדחק למקום השלישי אחרי איראן והשלום עם סעודיה. בינתיים טראמפ קוצר מחמאות, אבל החטופים כבר קצת פחות מעניינים אותו, וזה מטריד אותי מאוד. תמיד הוא היה ככה, גם בקדנציה הקודמת. הוא דוהר קדימה, מכריז הכרזות, ואחר כך שוכח. לפעמים דברים כאלה נגמרים ב'תפסת מרובה לא תפסת'. הפלסטינים גם הוכיחו שהסיפור אצלם זה לא כסף. אני לא רואה אותם מוותרים על הבית שלהם. במשך כל כך הרבה שנים שמענו כל כך הרבה רעיונות והבטחות. עד עכשיו לא הבנתי אם מדובר על איזושהי הגירה מרצון או שיכריחו אותם, וחשוב איך מציגים את זה לעולם. אבל אולי אני טועה, אולי טראמפ מסוגל להיות כל יכול. אם כן - זה בהחלט פתרון מעולה. השאלה איך עושים אותו מבלי שנגרום לעצמנו נזק".
"לא רוצה עזה שטוחה"
ארנון אבני (72) מקיבוץ נירים הוא מוותיקי האזור. בעבר הסיע חולים פלסטינים מעזה לבתי חולים בישראל וליווה אותם. "כתושב עוטף עזה, אם כל זה באמת יתגשם, אולי באמת יהיה לנו יותר טוב, אבל אני לא מאמין בדבר הזה בכלל", אומר אבני, "זה נראה לי כמו עוד אחד מהבלונים של טראמפ. אני מאמין שאנחנו צריכים לחפש דרכים אחרות לסיים את הסכסוך עם עזה", הוא מוסיף, "אני לא מאלה שרוצים לראות את עזה שטוחה ומהקיבוץ שלי לראות את הים. בהיסטוריה היו הרבה סכסוכים מדממים, וכולם נגמרו באיזושהי השלמה. שני הצדדים צריכים לחיות אחד ליד השני, לפעמים ביותר אהבה, לפעמים בפחות".
לגבי תוכנית טראמפ עצמה הוא אומר בספקנות "קודם כל, בוא נראה את האמריקאי הראשון שייכנס לשם. איך מתחילים לגרור ולפרק את ההריסות משם, ולפנות הכל. בוא נראה את הראשון שיתחיל לנהל את העניינים. לי זה לא כל כך נראה רציני. אם אתה שואל אותי, צריך לגרוף את כל הבתים האלה לתוך הים, ולעשות סוף-סוף את מה שדיבר עליו שר הביטחון ישראל כ"ץ ‑ להקים אי קטן עם נמל. זה נראה לי יותר ישים. כל השאר נראה לי מטורף לגמרי. אני לא זוכר את טראמפ מניע תהליכים אמיתיים. אף אחד גם לא כל כך הבין מה הוא בעצם אמר בעניין של פינוי עזה. בישראל יש מין אופוריה כזאת, שכאילו הנה מישהו עושה בשבילנו את הטרנספר שאנחנו רוצים. אבל זה לא באמת רציני. גם קראתי שהוא אמר שהוא לא מתכוון ולא יכול לסלק משם תושבים שלא ירצו לצאת. אם זה באמת יהיה רציני, זה ייגמר באיזו עיר קטנה ליד רפיח, מעבר לגבול המצרי, שאליה ישלחו את הפלסטינים באופן זמני. היום אין מקומות שיכולים לקלוט פליטים ולתת להם חיים טובים. אלא אם כן אלה אנשים עם כישורים. זה כמעט מוטט את המשטרים הדמוקרטיים באירופה, הגלים של הפליטים שבאו מסוריה. אז עכשיו לזרוק עוד מיליון מעזה? לקחת עכשיו משפחות עם עשרה ילדים, ולהגיד להן 'יאללה, תתחילו ללכת'? יציאת מצרים זה מיתוס יפה, אבל אני לא רואה שזה קורה היום. הייתי הרבה יותר שמח אם טראמפ היה מוצא לנכון להתרכז בהחזרת החטופים לפני הכל".
רונית איפרגן (50), יוצרת קולנוע מקיבוץ כפר עזה, אחד הקיבוצים שהיו במוקד הטבח, עסוקה בימים אלו בעיקר במאבק למען השבת החטופים, חלקם חברי קיבוצה. גם היא, כמו מרבית חברי כפר עזה, הצביעה למפלגות המרכז-שמאל, מה שלא מונע ממנה תמיכה עקרונית בטרנספר. "על פניו, היוזמה של טראמפ יכולה להיות דבר מדהים. שאמריקה תיכנס לשם ותעשה סדר, כי הרי שום מדינה אחרת לא יכולה לעשות את זה", היא אומרת ומוסיפה: "האם זה באמת פרקטי שהאמריקאים יהיו שם? לא יודעת. אולי בדמיון זה יכול להיות פרקטי. מצד שני, לתת לפלסטינים לחיות בתוך ההריסות האלה זה גם לא פרקטי. נשמע שכרגע כל הפתרונות שמוצעים הם קצת הטרלה. כל ממשלות ישראל מאז ההתנתקות לא ניסו כלום מול עזה. הייתה מדיניות תגובה בלבד. אם יש יוזמות שהן אחרות ופונקציונליות אז למה לא. כרגע הכל נשמע לי 'טו גוד טו בי טרו'. לפלסטינים, כמו גם הישראלים, יש חשיבות לאדמה. מבחינתם זו האדמה שלהם והם מוכנים למות בשבילה. לא בטוח שכולם יגידו שם 'יאללה, בואו ניסע לאירופה או לכל מקום אחר'. אבל אם לפחות כמה אחוזים מהם יסכימו, זה יהיה מצוין באופן זמני. אבל בוא נחזור רגע לקרקע המציאות. ההצהרה של טראמפ נשמעת לי כאילו הוא מנסה לייצר איזושהי מניפולציה, כדי שאנשי הימין שעפים על ההטרלה הזאת יישבו בשקט, בתקווה שזה מה שישתיק אותם ויגרום להם לאשר את עסקת החטופים. זה מה שנראה בינתיים, אבל אם זה יעבוד מה אכפת לי. למה לקלקל להם. כל מה שיחזיר את החטופים מבחינתי זה בסדר".
"זה נשמע יותר מדי טוב"
דביר סאסי (25) תושב שדרות, יזם בתחום התיירות במקצועו, מסיים בימים אלו 340 ימי מילואים בעזה. אביו, הרב חיים סאסי משדרות נפצע קשה במתקפה על העיר ב-7 באוקטובר, כשיצא להגיש עזרה לשוטרים שנלחמו בתחנת המשטרה בעיר. במהלך המלחמה דביר הספיק להינשא. סאסי שייך למחנה הימין, כמו רוב תושבי שדרות. הוא מאמין שמנהיגים כמו טראפ יכולים לחולל שינוי. "כבר ראינו הרבה פעמים שטראמפ הוא בלתי צפוי. הוא יכול לגבות מחירים עם ריבית על ההטבות שהוא נותן. לי זה נשמע יותר מדי טוב, למרות שאני יודע להעריך אנשים שיש להם רעיונות יוצאים מן הכלל. זה לא משהו שהפוליטיקאים שלנו המציאו, זה לא הסכם מדיני או משהו כזה. זה מישהו שבא ונותן פה גם תקווה לתושבים וגם רעיון חדש. על פניו, אפשר לעשות דבר כזה באופן חוקי ומתקבל על הדעת מבחינה בינלאומית. מצד שני, הם לא יוותרו על האדמה שלהם כל כך מהר, ותמיד יחשדו שאם נוציא אותם משם לא ניתן להם לחזור. אני מאוד מרוצה מהיוזמה הזאת, כי אני יודע שאם הם יסרבו לה, תהיה לנו יותר לגיטימציה עולמית לגבות מהם מחיר, בגיבוי מלא של נשיא ארה"ב. ואם זה המצב ‑ זה גם מספק אותי. בסוף, אני חושב שמה שהם עשו לנו באותו יום לא קרה בהיסטוריה והם צריכים להיענש על זה. אם מפנים אותם ומקימים משהו חדש ברצועת עזה, גם אנחנו כאזרחי המדינה צריכים ליהנות מזה. לא יכול להיות שעזה תקום מחדש ואנחנו לא נרוויח מזה. שיעשו חלוקה מחדש, שגם אנחנו נחיה שם וגם הם, בהפרדה מסוימת. לא יכול להיות שאחרי מה שהם עשו הכל ייגמר בכך שהם ירוויחו מזה בגדול ואנחנו לא".
גד שפרר (45) מהקיבוץ הדתי עלומים, הוא מנהל תפעול בעמותת "קדמה" להתיישבות סטודנטים וצעירים. לאחרונה חזר שפרר עם אשתו וששת ילדיו לקיבוץ, לאחר תקופה ממושכת שבה היו מפונים מביתם. בבחירות האחרונות גד הצביע לבית היהודי של איילת שקד, וקודם לכן לנפתלי בנט. "כששמעתי את ההצהרה של טראפ זה נשמע בעיניי דבר מדהים. טראמפ הוא מנהיג עם הרבה יכולות. ראינו את זה בעבר, בדברים שהוא עשה. אני לא יודע מה הוא חושב מאחורי הקלעים, ואיך זה יקרה, כמה זמן ייקח ואם יש לו תוכנית סדורה, אבל הרציונל יכול לעבוד בצורה מאוד מעניינת".
הסקפטיות שאפיינה את יתר המרואיינים דווקא פוסחת על שפרר. לדבריו, "אני בהחלט רואה אפשרות שהרבה מאוד פלסטינים כן ייקחו בזה חלק. כמובן שחלק לא, אבל צריך לראות איך מעודדים אותם לעשות כן, איך מושכים אותם החוצה. אפשר בצורת מענקים, או דברים מהסוג הזה. שמעתי שהם לא רוצים להתפנות למצרים או ירדן, ובמקום זה רוצים שוודיה וקנדה. יכול להיות שאפשר לעשות משהו היברידי. חמולה אחת לפה, חמולה אחת לשם. לפזר אותם". ומה לאחר מכן? "כמובן שגם להחזיר אותם בצורה מבוקרת, כמו ועדת קבלה שכזאת, שלא נקבל את כולם בחזרה, ובטח את מי שלא מתאים או מחפש לעשות צרות. הכי חשוב שלא יחזרו כטרוריסטים. יכול להיות שהם גם לא ירצו לחזור - אז שלא יחזרו. מבחינתי, כל יוזמה שתביא לשקט באזור היא טובה, כל עוד אין בה התעצמות של טרור".
