דני, מילקי ודניאלה הם בשבילנו, הישראלים, הרבה מעבר לשמות של מעדנים, הם עטופים בזיכרונות ילדות, בטעמים שמזכירים בית ומשפחה. וזו הסיבה שבגללה התרגשנו כל כך לבקר במחלבות שטראוס בגליל, שם אוכל הוא הרבה יותר מאוכל, הוא סיפור חיים.
לפני מספר שבועות ביקרנו במחלבות שטראוס שנמצאת באזור התעשייה בר-לב, בלב הגליל המערבי. מחלבת שטראוס משלבת בין הטבע הגלילי לתעשייה, והשילוב הזה מקבל משמעות מיוחדת אף יותר בשנתיים האחרונות – כמפעל שפעל ממש בקו האש. עבור העובדים שפגשנו, העבודה לא הייתה רק תהליך ייצור או אריזה, היא הפכה לשליחות של ממש.
הורים שהשאירו ילדים ללא מסגרות, נשות המילואימניקים, העובד שקיבל הודעה במהלך יום העבודה על פציעת בנו הלוחם בעזה – כל זה לא מנע מעובדי המפעל להמשיך ולהגיע יום-יום לעבודה, גם כאשר זה דרש מהם לרוץ עשרות פעמים ביום למרחבים מוגנים, או לראות יירוטים מעל הראש בדרך לעבודה וגם כאשר הלב שלהם היה הרחק-הרחק בעזה או בלבנון.
מחלבת שטראוס לא רק שמרה על רצף עבודה, היא הייתה חלק מהתמונה המורכבת והיפה של החוסן של תושבי הצפון במהלך המלחמה.
כמי שגדלה במושב בגליל המערבי, אין דבר שמרגש אותי יותר מאשר ריח של פרות, ריח כזה של עבודת קודש. הקִדמה והטכנולוגיה שעמדה לנגד עיניי במפעל שטראוס, יחד עם הזיכרון הפשוט של ההורים שלי במושב חולבים את הפרות בשתי ידיים, גרמה לי לגאווה גדולה. גאווה על הדרך המרשימה הזו שאנחנו עוברים פה בחקלאות הישראלית ובתעשייה, לצד כל האתגרים וכנגד כל הסיכויים. הזיכרון הזה מקבל גוון חדש – הטכנולוגיה מתקדמת, אך הערכים אותם ערכים שגדלתי עליהם: עבודת כפיים, מסירות ותחושת שליחות. התמהיל הכל כך מיוחד של עובדות ועובדי מפעל שטראוס בגליל, התמיכה שלהם אחד בשני והמוטיבציה שלהם להמשיך ולתת שירות למרות המציאות המורכבת – גרמו לי להבין שהדרך הזו אפשרית.
החוויה הזו משותפת לכל חלקי העם הזה, בפרט בשנתיים האחרונות. זה הסיפור של כולנו, כל אחד במקום שזה פגש אותו. ארץ ישראל היפה.
לעיתים היה נדמה שלמרות הגיוון הגדול, עובדי מחלבות שטראוס הם משפחה אחת גדולה. בימים שבהם המילים אחדות או ערבות הדדית נשמעות מכל עבר, שם הקסם הזה קורה באמת.
לאחר הביקור במפעל, לא היה לי ספק שזו הזדמנות מצוינת לחזור למנה שמתחברת אצלי תמיד למשפחה – פנקייקים שמכינים בכמה דקות ומחברים אותנו לשולחן ארוחת ערב. לא סתם פנקייקים, אלא כאלה אווריריים, ענניים וטעימים. בדיוק החיבור הזה בין הזיכרון הפשוט והמרגש מהילדות לבין התמונות האלה שאני יוצרת היום בבית שלי, כאמא לקטנטנים, וכשאבא חוזר מהמילואים.
בתפילה שנזכה לימים טובים ושלווים, כי מגיע לכולנו גם רגעים של נחת.
התמהיל הכל כך מיוחד של עובדי מפעל שטראוס בגליל, התמיכה שלהם אחד בשני והמוטיבציה שלהם להמשיך ולתת שירות למרות המציאות המורכבת – גרמו לי להבין שהדרך הזו אפשרית
פנקייקים רכים ומיוחדים עם יוגורט
מתכון שמכינים ב-10 דקות, רצוי ביחד עם הילדים, קליל, טעים ומחבר.
הפנקייקים האלה, עם היוגורט שעושה את כל ההבדל ומעניק להם רכות מושלמת, הם בדיוק מה שצריך כדי להרגיש בבית.
מה צריך?
• 2 ביצים L
• 2 גביעי יוגורט דנונה שטראוס 3% (300 גרם בסה"כ)
• 3 כפות סוכר
• חצי כפית מחית וניל
• 2 כפות שמן
• חצי כוס חלב
• רבע כפית מלח
• כוס ורבע קמח (175 גרם)
• שקית אבקת אפייה
• כפית סודה לשתייה
כך עושים:
1. בקערה טורפים היטב ביצים, יוגורט, סוכר, וניל, שמן, חלב ומלח.
2. בקערה נפרדת מערבבים קמח, אבקת אפייה ואבקת סודה לשתייה.
3. מאחדים בין הקערות וטורפים היטב לבלילה חלקה ללא גושים.
4. מחממים מחבת פנקייקים או מחבת נון-סטיק על אש נמוכה, ולאחר שהיא חמה יוצקים מהבלילה למחבת בכף. ממתינים עד להופעת בועות קטנות והופכים לצד השני לדקה-שתיים נוספות עד הזהבה.
5. מומלץ להגיש עם יוגורט, דבש/מייפל ופירות טריים.
