מתחם בסר, בני-ברק, חמישי בלילה. השחקן ששון גבאי יושב ב"הגורן", לוגם כוס יין ונהנה מהמטעמים. לרגע נדמה שנקלענו לסט הצילומים של הסדרות "שטיסל" ו"קוגל", שבהן גילם את נחום "נוּחֶעם" שטיסל. אבל גבאי לא לבד. סצנת האוכל בערבי ולילות חמישי בבני-ברק הפכה לתופעה. יש מי שמסביר שבחורי ישיבה ואברכים נוהגים ללמוד בימי חמישי כל הלילה, ואז הם יוצאים באמצע הלימוד לחפש אחר אוכל – ובעקבות זאת התפתחה הסצנה הקולינרית. ואכן, עשרות מקומות נפתחו בשנים האחרונות ובחמישי בלילה תתקשו למצוא כאן מקום.
לצד גבאי יושב בין היתר מפיק הסרטים החרדי שלום אייזנבך, שגדל במאה שערים. "החברים כאן מגיירים אותי לעדה החרדית", צוחק גבאי. "בתחקיר ל'קוגל', שלום לקח אותי ל'הגורן' וגם לימד אותי יידיש. לא התראינו הרבה זמן, אז החלטנו להיפגש". גבאי מפנה לנו את חדר היין המתוחכם ונפרד לשלום.
ל"הגורן" אחראי בחור חכם וצנוע בשם ברוך, שמעדיף לא להסגיר את שם משפחתו. "ברוך הוא אחד האנשים שהכי מבינים ביין בארץ", מתערבת בשיחה אחת הלקוחות. "הוא יודע להשיג לך בקבוקים שאף אחד אחר לא יכול". ברוך מגלה לנו שהוא אוסף יין מגיל שבע. "התחביב הפך למקצוע. ועכשיו אני מוכר יינות כשרים מכל העולם. באוסף שלי יש יינות יקרים לליבי ואם תרצה לקנות אותם – תשכח מזה. תחום היין הכשר מאוד מתפתח ויש לו ביקוש גדול. היין הכי יקר עולה 25 אלף שקל. הכי זול – 60 שקל".
לאוכל הנהדר המחבר מסורת עם בישול עדכני, שמוגש בימי חמישי (מ-13:00 ועד 2:00), אחראי השף שמעון קב. "אני מכין 40 מנות – אוכל אשכנזי ומרוקאי כאחד, אפילו רגל קרושה. הגפילטע פיש מתוק, כי ככה האנשים אוהבים. את הצ'ולנט אני מבשל עם בשר משובח – אסאדו ושריר ומגיש אותו עם קישקע אסאדו משודרג".
"הגורן" (מצדה 9) פועל כבר שנתיים וחצי. הוא חלק ממתחם קולינרי שמתפתח סביב מגדלי בסר. בלילות חמישי, ובשישי בצהריים, רחוב מצדה שוקק. "ימי חמישי בלילה נקראים 'ליל שישי', והמקומות שהכינו בעבר רק אוכל לשבת הקדימו את ההכנה והחלו לפתוח דלתות בחמישי", אומר אלי הלמן, מנהיג קבוצת הפייסבוק "דתילישס", קהילת הקולינריה הכשרה (ראה מסגרת), שהתנדב לחשוף בפנינו את בני-ברק.
"הסצנה בבני-ברק נמצאת על סטרואידים. היא נפתחת לקהלים חדשים ולתיירות חוץ. שאלת אותי מה חדש בבני-ברק – אז 'הגורן' הוא בדיוק המקום. מלא אופי, מעוצב ואיכותי. לא מגישים כאן בכלים חד-פעמיים. מגיעים לכאן פוליטיקאים, זמרים, שחקנים ושחקניות כמו רותם אבוהב, ניב סולטן ומאור שוויצר".
אנו ממשיכים במתחם ונתקלים באחד הקבועים – ליאור וילקובסקי, שמגיע ברכבת הקלה מראש-העין עם ילדיו אריאל ואיתמר. "פעם הסצנה לא נראתה טוב, ועכשיו בזכות ההתחדשות העירונית קמו פה מסעדות עם נראות. בכל ביקור אנחנו מנסים מקומות חדשים וטעמים אחרים. פשוט אוהבים אוכל טוב", הוא מאבחן.
ואוכל טוב תמצאו גם בתחנות (כולן כמובן כשרות) הבאות שלנו בסיור.
פסטיבל חמין
ברחוב מצדה ניצב מוסד מוכר ואהוב – "המסעדה היהודית" של ישראל שטרן, המציעה "אוכל עם נשמה", וגם עם הרבה כולסטרול וטעמים מעוררי נוסטלגיה. בימי חמישי ושישי הופך החלל הגדול לשוק אוכל עשיר במיוחד, שמפתה אותי עם מאכלים למתקדמים כמו יאפצ'יק – פשטידת שכבות של תפוחי אדמה ובשר בבישול איטי ו"אובר נייט" – קיגל אטריות שהתבשל כל הלילה בתנור.
"המסעדה היהודית" נוסדה לפני שני עשורים ולכתובת הנוכחית עברה לפני עשור. "מה סוד ההצלחה? האותנטיות – כל מה שתטעם הוא כמו של אמא, והוותק – אנשים מכירים אותנו 22 שנה וזה לא הולך ברגל", טוענת מיכל זילברשלג, אשת השיווק והסושיאל של המוסד. "אנחנו מאוד משתדלים לגוון ולהמציא מחדש את הגלגל. השנה, עד סוף פברואר, חוגגים את יריד הצ'ולנט הבינלאומי. ויש לי טיפ חשוב ללקוחות: אין מצב שאוכלים צ'ולנט בלי חלה", היא אומרת ומדגימה כמובן.
בעמדת הצ'ולנטיאדה ניצבים סירים גדולים ומהבילים. לצד הצ'ולנט המסורתי המזרח-אירופי, יש גם טבית עיראקי, סח'ינה מרוקאית, טבחה טריפוליטאית עם כופתאות קוקלה, חמין מהמעשנה, חמינקדוס (אסאדו וקבנוס) וכן גרסה צמחונית. "השף שלנו הוא ציון עשור – גבר מרוקאי עם יד של מאמא", מחמיאה זילברשלג.
המסעדה היהודית, מצדה 12
מסורת וחדשנות
מול "המסעדה היהודית" מככבת גם גולדיס. מדובר במותג ירושלמי ותיק, שפתח לפני שנתיים סניף בבני-ברק, המשווק כ"מעדניית הגורמה של ישראל" וכ"דליקטסען". ממש התשובה החרדית למפעלות רותי ברודו. זהו מקדש זלילה ושופינג (מעיתונים ועד אלכוהול, ממתנות ועד פירות מקולפים) מצוחצח, אסתטי ורוחש. הלמן מעיד שגם גולדיס שינו את חוויית הקנייה בכל הנוגע לאוכל יהודי. "המדפים עמוסים במגוון סוגי מאכלים של כל העדות: ממולאים, סיני מוקפץ, קוסקוס, מפרום, קובה, ג'חנון, חריימה ואפילו סושי. יש להם אתר אינטרנט, ואנשים מכל הארץ מזמינים דרכו".
גולדיס היא מסע בזמן ובמרחב של המטבח היהודי, והלמן מסביר ש"היא גם פורצת דרך עם חדשנות קולינרית, שמעניקה לכל טעם קלאסי פרשנות עכשווית. אנשיה מפתחים מתכונים יצירתיים שמשלבים טכניקות מודרניות עם שורשים עמוקים ומביאים חוויות קולינריות מפתיעות שמשקפות את הרוח הדינמית של המטבח היהודי הפתוח להתחדשות".
באגף ההסעדה נהנים אנשים מפריטים שבחרו מתוך השפע המסחרר. אל תפסחו על אגף הדגים המלוחים, הקוגלים ומנות הכבד.
גולדיס, מצדה 9
דגים מעושנים ומוזיקה
ברחוב הירקון (כן, גם בבני-ברק יש רחוב בשם הזה) פועלים שישה מוסדות אוכל נהדרים. אחד הבולטים והמפתיעים שבהם הוא "דג מלוח", שמשלב מעדנייה ומפעל מיתולוגי לייצור דגים מעושנים ("פל דגים"), שפתוח בכל ימות השבוע.
המפעל פועל כבר 68 שנה ועכשיו מוישי פרידמן, דור שלישי למייסדיו, ושותפו אלנתן שמש מחדשים אותו. וכך הרפרטואר בחנות כולל פלטות דגים, הרינג חריף, מטיאס הולנדי, גפילטע פיש, סלמון אפוי בעישון יחד עם ערמונים וחרדל, סלטי דגים מעושנים ומלוחים תוצרת בית וכן סלמון בטעם פסטרמה.
בחמישי תמצאו כאן כמובן חמין ואת שאר החשודים הקבועים. "כדאי לבוא אלינו גם בשביל האווירה. הקהל מאוד מגוון. אנחנו שמים מוזיקה ומקיימים בחצר שיחות והרצאות. לפעמים באופן ספונטני מגיעים לקוחות עם קלידים וגיטרה ומנגנים. נשמח שאביב גפן יופיע פה".
דג מלוח, הירקון 63
הקציצה של סבתא
במטבח של "מעדניית שף", עומד הרב שמוליק פרקש ורוקח בסירים. הבן יוסי מתרוצץ ומסדר שולחנות לקבוצות שמגיעות לטעימות. "אחרי שאוכלים את הצ'ולנט הנהדר של אבא, אנשים הולכים לישון שמחים ומאושרים", מתגאה יוסי. "אבא מכין אותו עם תפוח אדמה, שעועית, שומן, בשר, קישקע צמחוני. בניגוד להרבה מקומות שהתבשיל נראה כמו עיסה נוזלית, אצלנו כל מרכיב בנפרד. כל בובעס בובעס".
"מעדניית שף" היא היחידה בסבב שלנו שנמנית עם מסלול הסיורים המקובלים. "היא מקום של בית", מנמק הלמן. "שמוליק מכין את כל האוכל בעצמו, יום-יום. אוכל של פעם".
ובעל הבית מרחיב: "אני עושה זאת כבר 13 שנה. מסור לעבודה, שומר כל הזמן על האיכות. אוכל אמיתי, מהלב. אנשים באים במיוחד בשביל הגפילטע פיש שאני מכין בסגנון הונגרי-רומני. בין מתוק לחריף. מגישים אותו עם חזרת ומיונז. השפית רותי רוסו הייתה פה ואמרה שמדובר בביס מושלם".
"מעדניית השף" פתוחה מיום שני עד שישי בצהריים וההיצע מגוון: שניצלים, עופות, פטה כבד, כרוב ממולא, מוסקה, מטבוחה ("גם חרדים אשכנזים אוהבים לנגב אותה עם חלה"). הבן יוסי מאיץ בי לטעום את "הקציצה של סבתא". "זוהי קציצת עוף שמעוררת זיכרונות", הוא טוען. "אוכלים אותה לצד החמין או בסנדוויץ' או כמנה עיקרית עם תוספות. חלק אוהבים אותה קרה, וחלק חמה".
אני אוהב אותה קרה, וכבר בביס הראשון נזכר בקציצות הנהדרות של סבותיי. זאת שלפנינו בהחלט ראויה ומתובלת כיאה.
מעדניית השף, ראב"ד 26
ארוחה על הגג
בשארית כוחותינו אנחנו חותמים את המסע בטיפוס לגג ביתם של מתי וגולדי קליין – הוא מורה למתמטיקה והיא עובדת בנק, שמנהיגים גם קייטרינג. על הגג אנחנו מופתעים למצוא קהל רבגוני: פודיז חילונים מתל-אביב, פעילה חברתית פורצת גבולות במגזר החרדי שהגיעה עם משפחה, חבורת בנות שחוגגת אירוע, זוג מראשון-לציון בדייט רומנטי ותלמידי ישיבה מורעבים לאחר סיום הלימוד.
"המקום הזה שנקרא 'ליל שישי בגג' הוא חלק מהסצנה החדשה ובאים לפה המון משפיענים", מסביר הלמן. "יש קטע מעניין ואנתרופולוגי לבוא לבית ולהכיר את המשפחה. אפילו מכינים כאן עראייס בשר בקר, שלא תמצא בשום מקום בבני-ברק".
המארחים מאירי פנים. "מתי אוהב לארח ואני מופקדת על הבישולים. הבן מוישי מתפעל את הכל. שואלים אותי, 'איך את מסכימה לפתוח את הבית לזרים?'", מספרת גולדי, "ואני עונה, 'יש פה הרבה כיף'. באים קרובי משפחה וחברים ואנחנו מכירים אנשים חדשים". ומתי מחזק: "מגיעים המון חילונים".
החמין בסגנון הונגרי שמתבשל כל הלילה ("הוא קצת שונה, יותר מתובל ופיקנטי") ובמחיר הוגן (45 שקל ו-65 שקל), שגרם לי לבחון את כישורי הקיבולת שלי, התגלה כפשוט נפלא. "אומרים שעם האוכל בא התיאבון", צוחקת גולדי. "ואל תחמיץ את החמוצים של מתי, שלא תטעם כמותם בשום מקום אחר".
התפריט מציע גם נקניקיות חריפות על הגריל, "פטה כבד הטוב בעולם בטעם מתקתק" ו"סיגרים אסאדו קראנצ'יים". ניסוחים שלא היו מביישים את אייל שני. ליל שישי בגג, אהרונסון 16
רוחניות וקולינריה
את הסיור הלילי בבני ברק ערכנו עם אלי הלמן ושותפו עו”ד יוסי אטינגר שעומדים מאחורי "דתילישס", קהילת הקולינריה הכשרה הגדולה ברשתות החברתיות. מדובר בקהילה שבה רצות המלצות על מלונות ומסעדות כשרות ברחבי הארץ. הלמן ואטינגר גם עורכים סיורי טעימות בוטיק מצומצמים בבני-ברק. עלות הסיור – 450 שקל לאדם. הלמן: "הסיורים עוברים בין מפעל סלטים וקונדיטוריה ועד בית הכנסת איצקוביץ' – 17 בתי תפילה בתוך מבנה אחד. אנחנו משלבים קודש וגשמיות, רוחניות וקולינריה".
