טקס שחרור שלושת החטופים בשבת היה המחשה כואבת של פשעו השלישי של נתניהו.
הפשע הראשון היה חיזוק חמאס בעזה וטיפוחו. מאז אוגוסט 2014 נמנע נתניהו מלחסל את בכירי הארגון כפי שהציעו גורמי הביטחון. בשנים שקדמו למלחמה הוא נמנע מלפגוע במנגנון אספקת הכסף לחמאס ואיפשר את המימון הקטארי הנדיב והיציב לארגון המרצחים. כשתקום ועדת החקירה הממלכתית, היא תחשוף את הפרטים.
הפשע השני היה הפקרת החטופים. אלמלא נכנע נתניהו בשנה האחרונה ללחץ ולתרגילים שבהם הודה בן גביר ללא בושה, היו חטופים רבים שבים הביתה ולא מתים בשבי. מרבים עוד יותר היו נחסכים חדשים ארוכים של סבל נורא בשבי חמאס. נתניהו טירפד עסקאות להחזרת חטופים אך ורק כדי לשמר את הקואליציה שלו, כדי לא להכעיס את שותפיו מהימין המשיחי. הוא הבין בדיוק מה המחיר הנורא שישלמו החטופים על השהוי בחזרתם, אבל לו זה לא היה אכפת.
הפשע השלישי הוא השארת שלטון חמאס בעזה. צה"ל ושב"כ הכו את חמאס מכה קשה. מסגרותיו הלוחמות פורקו, מאגרי האמל"ח הושמדו ברובם, דרגי הפיקוד והמנהיגות חוסלו. כשהתבהרה תמונה זו, הציע הממשל האמריקאי להשלים מדינית את הניצחון הישראלי הצבאי. ל"נוסחת בלינקן" מראשית 2024 היו שלושה מרכיבים: כינון רשות שלטונית פלסטינית בעזה שתחליף את שלטון חמאס בניהול הרצועה ותיתמך על ידי איחוד האמירויות וסעודיה; החזרת החטופים והפסקת המלחמה; ונורמליזציה עם סעודיה כחלק מברית אזורית נגד איראן. את התנאי המהותי ביותר של עיצוב "היום שאחרי" בעזה, הלא הוא ביטול שלטון חמאס והחלפתו, דחה נתניהו בבוטות פעם אחר פעם. הוא סירב לדון אפילו ב"יום שאחרי" ונתן למלחמה להתארך, כך גם לרשימת חללינו, זאת רק כדי להימנע מהצעד החיוני לניצחון והוא יצירת מציאות מדינית אחרת. ההפקה החמאסית של טקס החזרת החטופים, שכלל שילוט מתגרה ומאות רבות של חמושים במדים ובסרטי ראש ירוקים, נועדה להמחיש לכולם כי חמאס הוא בעל הבית בעזה, למרות הישגי צה"ל שהושגו ביקר שבמחירים. כמו את עוצמתו ב-7 באוקטובר, כך גם את הישרדותו בשלטון עד היום חייב חמאס לבנימין נתניהו. זה פשעו השלישי.
כעת נאחז ראש הממשלה בתוכניתו הבלתי מעשית של טראמפ. הנשיא עצמו מתחיל להיחלץ ממנה לאחור. כבר לא מימון אמריקאי, כבר לא צבא אמריקאי. אם מדינות ערב העשירות תיקחנה על עצמן את שיקומה הכלכלי של עזה, הן לא יעשו זאת תוך הדרת הרשות הפלסטינית כפי שמתעקש נתניהו.
המראה הקשה של שלושת החטופים ששבו הביתה ממחיש את הדחיפות בביצוע השלב הבא של העסקה – להחזיר את כולם, ומהר. לא נותר זמן לאלו שבשבי, פשע הרביעי של דחייה נוספת יהרוג אותם.
ד"ר אפרים סנה הוא תא"ל (במיל’), שר וסגן שר הביטחון בממשלות ישראל וחבר הנהלת תנועת "מפקדים לביטחון ישראל"
