שבועות חולפים, דיונים בכנסת זוחלים, הקואליציה בסחרור ולמדינה אין תקציב מאושר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מתרגש במיוחד מהבלבול והכאוס התקציבי; המהומה משרתת אותו. מאפשרת לו לקדם סדר יום פוליטי של מפלגת הציונות הדתית: סיפוח, ממשל צבאי והתנחלות. הוא מרגיש חזק על הסוס, על סוס בועט ומתפרע ששמו דונלד טראמפ.
חלק מהפקידות האחראית באוצר, במיוחד הכלכלנים המקצועיים, מהלכים במסדרונותיו האפורים חפויי ראש, שקועים בדיכאון, חרדים לאובדן שליטה על כספי משלמי המסים ולשבירת נורמות תקציביות ממלכתיות ששירותו היטב את משק המדינה. הדרג המחליט באוצר עדיין מנסה בכל כוחו לשמור על גחלת של שיקול דעת שפוי בסערת הפוליטיזציה האוכלת כל חלקה טובה. בדרך הוא נאלץ לבלוע ובולע צפרדעים, האחרון בדמות אילן רום, המנכ"ל המוצע למשרד האוצר, החסר את כישורי הסף הנדרשים ממועמד למשרה ציבורית כה חשובה. אין דיונים, אין חילופי תרחישים, אין התכוננות ליום שאחרי כפי שלא הייתה ליום שלפני.
2 צפייה בגלריה
(מרגיש חזק על הסוס, על סוס בועט ומתפרע ששמו דונלד טראמפ. סמוטריץ' | צילום: אלכס קולומויסקי)
אזכיר שלפני למעלה משנה דווח כאן על תוכנית מפורטת, מגובה כלכלית בכסף סעודי, אמירותי ואמריקאי, למשטר זמני בין-לאומי ובין-ערבי בעזה אחרי מיטוט/גירוש חמאס כפי שגובשה על ידי קבוצת אישים ומנהיגים לשעבר עם רקורד עולמי מוכח. נמצאו גם חברות קבלניות ידועות שהציעו מתווים מקוצרים לשיקום. אלא שהוגי התוכנית לא הצליחו לעניין בה את ראש הממשלה נתניהו; הם נדחו על הסף. כעת הכדור העזתי עבר לטראמפ בוושינגטון וא-סיסי בקהיר. אנחנו מחוץ לתמונה.
כך חיה לה ממשלת ישראל מהיד אל הפה, מוציאה כספים בהתאם ל"תקציב המשכי ל-2025" שנקבע שרירותית על 524 מיליארד שקל; לפי הנוסחה החוקית המעודכנת שאושרה בעבר בכנסת, הוא מגיע ל-620 מיליארד שקל. ולאף אחד לא באמת אכפת מההבדל. מספרי התקציב כבר לא מעניינים לא את שר האוצר, לא את ראש הממשלה וגם לא את שר הביטחון. ישראל כ"ץ מלטף את לועי התותחים ומאיים בפוזה תיאטרלית בחידוש המלחמה. כאילו מדובר במשחק מחשב ולא במעמסה כלכלית כבדה ובחיי מאות ואלפים.
התוהו ובוהו שמאומץ כשיטת ממשל מועדפת על ידי ממשלת ישראל גורם לאובדן אמון האזרחים במוסדות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית ובמדינה עצמה. אמון שאין כמותו רכיב חיוני לקיום כלכלה צומחת, יציבה וחסונה. כפי שהייתה כלכלת ישראל. עד כה.
למרות המלחמה
"להפתעתה של קהיליית הכלכלנים", אומר אלכסנדר טבאצ'י, מנהל השקעות ראשי וראש מחקר מקרו-כלכלי בבנק השווייצרי הפרטי הגדול באירופה פיקטה (Pictet), "למלחמה שלכם בחמאס ובחיזבאללה לא הייתה השפעה משמעותית על המשק העולמי. לא התממשו החששות לזינוק במחירי הנפט והאנרגיה – הם אפילו ירדו, בשל עודפי תפוקה בשווקים בינלאומיים וציפיות להמשך המגמה. הנה לך הוכחה להיות 2025 שנה שבה כל האופציות הכלכליות פתוחות".
אלכסנדר טבאצ'י, שקפץ לביקור עסקים קצרצר בסניף הישראלי של הבנק הקיים כבר רבע מאה, מספק למנהלי התיקים והנכסים – נכסי לקוחות המנוהלים על ידי הבנק שלו עולים על 800 מיליארד דולר – את הפרספקטיבה הכלכלית הגלובלית. והפרספקטיבה היא, לדבריו, מעורפלת במיוחד. לאי-הוודאות הנגרמת על ידי המלחמה באוקראינה ומלחמת חרבות ברזל מצטרפת השנה החידה המביכה הגדולה ששמה דונלד טראמפ. בחודש אחד של כהונתו הוא הספיק לבשר על עשרות מהלכים כלכליים מרעישים, המרעידים את הסדרים הקיימים והסותרים זה את זה. "בנשימה אחת", אומר טבאצ'י, "קורא טראמפ להגדיל את היקף ההשקעות בהפקת הנפט וגם להוריד את מחיריו. אבל לא תמצא חברת אנרגיה אמריקאית שתתחייב למימון קידוחים חדשים במיליארדי דולרים כשעל הפרק הוזלת נפט ובמשתמע מכך פגיעה קשה ברווחיה. חברות האנרגיה דואגות קודם כל לתזרימי המזומנים שלהן".
"כשכוחות מדיניים וכלכליים יוצרים מבוכה עמוקה", מזהיר טבאצ'י, "צריך להחזיק את כל האופציות להשקעה פיננסית פתוחות ולהיות מוכנים לשינוי מהיר".
אירופה בצרות?
טבאצ'י: "הכלכלות המובילות באירופה בצרות. גרמניה איבדה את מנועי הצמיחה, החמיצה מגמות מרכזיות בטכנולוגיות חדשניות – הדוגמה הבולטת היא הפיגור בייצור מכוניות חשמליות והיעדר תשתיות להטענתן – ומסיטה משאבים מוגדלים לביטחון. גרמניה חייבת להמציא את עצמה מחדש. גם הכלכלות של בריטניה וצרפת כמעט שלא צומחות, סובלת מהסתיידות עורקים, מירידה בהשקעות פרודוקטיביות ומקשיי תקציב".
"מרכז הכובד של אירופה", מדגיש טבאצ'י, "עובר דרומה, לאיטליה, יוון, ספרד, פורטוגל, הנראות כעת ככלכלות מצליחות. אך גם אצלן ההתאוששות עלולה להיעצר כאשר המענקים מהאיחוד האירופי יפסיקו להגיע. האיחוד עצמו, על 27 המדינות החברות בו, עומד בפני מבחני הישרדות משמעותיים כמו הסכמה כללית על גובה תקציבי הביטחון. היבשת כולה לא במיטבה, בלשון המעטה".
איך תגיב אירופה כאשר הנשיא טראמפ יממש את איומו ויטיל מכסים על יבוא ממנה?
"מלחמת המכסים של ארה"ב במתחריה לא התחילה עכשיו, אלא עוד בכהונה הראשונה של טראמפ, ונמשכה בנשיאותו של ג'ו ביידן. השנה היא צפויה להחריף ולהתרחב; לא נחזור בקרוב לגלובליזציה פתוחה ולסחר בינלאומי חופשי. להפך. נראה את המשק הגלובלי מתחלק לגושים מופרדים המוגנים בחומות של מכסים וסובלים משרשראות אספקה מקוטעות. גם אירופה צפויה להקיף את עצמה בחומת מגן כזו, למרות הנזקים הכבדים שגורמים מכסים גבוהים לכלכלה של כל מדינה ומדינה".
"התעשייה האמריקאית", מזכיר טבאצ'י, "נגררה לאינפלציה, למיתון ולפיטורים דווקא בעקבות מכסי המגן הגבוהים על יבוא מסין שהטיל הנשיא טראמפ בכהונתו הקודמת. זה יקרה גם הפעם, רק בעוצמה רבה יותר". ובכל זאת, הוא מאמין ששוק המניות האמריקאי יישאר ב-2025 "הכי טוב". והבא בתור? 'השוק היפני", עונה טבאצ'י: ״סוף כל סוף נפסקו בכלכלה היפנית ירידות המחירים ויש אינפלציה של 2% בשנה. סימן להבראה".
כיצד התרשמת בביקורך כאן מכלכלת ישראל?
"מדינות רבות היו מתגאות בביצועים של המשק הישראלי. השקל יציב, הבורסה גואה, אין אבטלה ויש מגזר הייטק חסין ומתרחב. הביקושים המקומיים, צריכה והשקעה, חזקים. התרשמתי מאוד מתנופת הפיתוח כפי שאפשר לראותה בעין בכל מקום: ים של מנופים המזנקים עד השמיים. לא ייאמן שכך נראה הנוף הכלכלי הישראלי בתקופה של מלחמה מתמשכת".
המבורגר בזול
לפי בדיקה שמבצע המגזין הכלכלי הבריטי "האקונומיסט", המזון בישראל – מיוצג על ידי מחירו של המבורגר ביג מק של מקדונלד׳ס – היה זול בינואר 2025 בכל השוואה בינלאומית. זול בתרגום לדולרים: 4.7 דולר ביג מק בישראל לעומת 5.8 דולר באמריקה, מחיר דומה בבריטניה, 6.0 דולר בגוש מדינות היורו ו-5.2 דולרים בפולין.
לפני שלוש שנים, בינואר 2022, היה המזון בישראל, מיוצג גם אז על ידי המחיר של ביג מק, גבוה ב-6% בהשוואה למחירו הממוצע בארה"ב, גבוה ב-10% ממחיר מנת ההמבורגר הנ"ל בבריטניה ובגוש מדינות יורו וב-56% (!) מהמחיר הפולני.
את מדד "המבורגר ביג מק" מחשב ומפרסם "האקונומיסט" זה חמישה עשורים, והוא הפך למודד מקובל על קהיליית הכלכלנים של יוקר מזון יחסי בעשרות המדינות הנכללות בהשוואה. הזינוק של ישראל מאחת המדינות היקרות לאחת הזולות נגרם על ידי שילוב של התייקרות איטית בסעיף המזון במדד המחירים לצרכן אצלנו לעומת מרבית המדינות המפותחות בשנים 2022 ו-2023 (לא 2024) ופיחות חריג בשקל. לפי החישוב המדויק של "האקונומיסט", שערו ה"נכון" במונחים של כוח קנייה הוא 2.94 שקלים לדולר. עכשיו שערו נע סביב 3.6 שקלים לדולר ולכן יש היגיון כלכלי בייסוף משמעותי.
להשוואות סטטיסטיות אלו, ואחרות כמותן, מומלץ להתייחס בכובד ראש, גם אם הן מפתיעות ומנוגדות לתחושתנו כצרכנים. מספרים לא משקרים, התרשמויות לפעמים כן.
