מאנגלית: שירה סתיו
קִמּוּרֵי הַשֶּׁלֶג הַגְּדוֹלִים שֶׁחֲדֵלִים פִּתְאוֹם שְׁנֵי
מֶטְרִים מִן הַבַּיִת...
מַחְשָׁבוֹת שֶׁמַּפְלִיגוֹת הַרְחֵק.
הַיֶּלֶד מְסַיֵּם אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן וְלֹא קוֹרֵא עוֹד
סְפָרִים;
הַבֵּן מַפְסִיק לְהִתְקַשֵּׁר הַבַּיְתָה.
הָאֵם מְנִיחָה אֶת הַמַּעֲרוֹךְ שֶׁלָּהּ וְלֹא אוֹפָה
עוֹד לֶחֶם.
וְהָאִשָּׁה מַבִּיטָה בְּבַעֲלָהּ לַיְלָה אֶחָד,
בַּמְּסִבָּה, וְלֹא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ עוֹד.
הַכּוֹחַ עוֹזֵב אֶת הַיַּיִן, וְהַכֹּמֶר נוֹפֵל
בְּדַרְכּוֹ מִן הַכְּנֵסִיָּה.
זֶה לֹא יַגִּיעַ קָרוֹב יוֹתֵר –
מִי שֶׁבִּפְנִים נָסוֹג, הַיָּדַיִם
אֵינָן נוֹגְעוֹת בְּדָבָר, מוּגַנּוֹת.
הָאָב מִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ, לֹא מוּכָן לַעֲזֹב אֶת
הַחֶדֶר שָׁם נִצָּב הָאָרוֹן.
הוּא פּוֹנֶה מֵעִם אִשְׁתּוֹ, וְהִיא יְשֵׁנָה לְבַדָּהּ.
וְהַיָּם גּוֹאֶה וּמִשְׁתַּפֵּל כָּל הַלַּיְלָה, הַיָּרֵחַ נוֹסֵעַ
לְבַדּוֹ דֶּרֶךְ הָרְקִיעִים הַנִּפְרָדִים.
חַרְטוֹם הַנַּעַל סוֹבֵב עַל צִירוֹ
בְּאָבָק...
וְהָאִישׁ בַּמְּעִיל הַשָּׁחֹר מִסְתּוֹבֵב וְשָׁב וּפוֹנֶה
בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה.
אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מַדּוּעַ בָּא, וּמַדּוּעַ פָּנָה,
וְלֹא טִפֵּס עַל הַגִּבְעָה.
