אחרי חודשים שבהם הביטוי "יום שידורים מיוחד" אינו אלא חלק משגרה מדכאת אך מאוד לא מיוחדת, הגיע יום שידורים שהיה הרבה יותר מ"מיוחד": הוא היה מהחריגים שנראו על המסך, ולא רק בישראל; יום ארוך, מייסר, קודר ומעיק, שבו הערוצים כמעט שלא שידרו "חדשות" (ובראשן ההתרחשות בעזה לפני השבת החטופים החללים לישראל) אלא חיפשו כל דרך לבטא תחושות שיתארו את החדשות. אפשר להמשיך להתווכח אם היה מוצדק לא לשדר את ה"טקס" הפסיכופתי שערך חמאס – התשובה: לגמרי מוצדק, מדובר באירוע חולני ומפלצתי – אבל בכל מקרה התוצאה למשך דקות ארוכות לא הייתה טלוויזיה.
ומכיוון שכתבים ופרשנים בטלוויזיה הם לא מאמר של דויד גרוסמן, שיר של עדי קיסר או נאום של ברק אובמה, ומאחר שממילא לא מתקיימים דיונים נוקבים ברגעים כאלה (וגם לא ברגעים הרבה פחות איומים), לא נותרו אלא הקלישאות מכל הסוגים: המילוליות (מורכב, לא פשוט, ביום כזה, אחדות, הפוליטיקאים וכו'), הקוליות (אנחות, נשיפות וכו') והוויזואליות (מבט מזוגג כשמבקשים לנחם, הבעה נחושה כשמבטיחים לנקום). לא פלא שבשלב מסוים ביקשה יונית לוי את רשות הצופים והצופות של חדשות 12 לטובת "רגע של שקט, כי המילים נגמרו". ובכן, הבעיה הייתה המהירות שבה חודשה האספקה.
מכאן שהערך האמיתי היחיד בצפייה היה טמון בתכונה בסיסית ואפקטיבית של המדיום: היכולת לייצר תחושת הזדהות בקרב המונים. כל מי שלא היה יכול לצאת לצדי הכביש ולכיכר החטופים עם דגל המדינה, קיבל באמצעות המשדרים את ההזדמנות להרגיש כאילו הוא חלק מהמסע ולכן גם להיטען מהמשמעויות החברתיות והלאומיות שלו. עבור מי שמאמין שהשבת כל החטופים היא עיקרון מוסרי נעלה על פני כל מטרה אחרת, היה במראה השיירות הלבנות והציבור שהתאסף בקור ובגשם כדי ללוות אותן אלמנט מעודד. את הקיטש הוורבלי וחסר המעוף שנשפך כמים אפשר להשתיק עם כפתור המיוט.
לכן, אגב, תמוהה למדי הטענה כאילו אי-השידור של הזוועה מעזה משרת את ראש הממשלה, משום שהצופים והצופות מתמקדים בעצב על הקורבנות ולא בזעם על הפקרתם ועל שקר "הניצחון המוחלט". בהינתן שאותם אנשים דורשים "את כולם – עכשיו" ולסיים את המלחמה, מותר לתהות מה היה יותר סביר שיקרה לאור התמונות המבחילות: כעס חסר תקדים על נתניהו או התעצמות הרצון למחוק את מה שנשאר בעזה, כשהמגבלה ההומניטרית היחידה תהיה להשתדל לא להרעיש בצד הישראלי בין שתיים לארבע?
אם כבר, בערוץ 14 רשאים להתאכזב: שידור ה"טקס" היה יותר יעיל מאלף מהדורות של "הפטריוטים".