"קיבלנו בצער כבד את הבשורה המרה. 503 ימים מייסרים של חוסר ודאות הגיעו לסיומם. כל כך קיווינו והתפללנו שהסוף שלנו יהיה אחר. כעת נוכל להתאבל על הבעל, האבא, הסבא והרב סבא שחסר לנו מאז 7 באוקטובר. השיקום המשפחתי שלנו יתחיל עכשיו ולא יסתיים עד השבתו של החטוף האחרון". כך מסרה אתמול בצהריים משפחתו של עודד ליפשיץ, אחרי שקיבלה את ההודעה הרשמית שלפיה גופתו זוהתה באופן ודאי במכון לרפואה משפטית באבו-כביר. בהמשך נמסר ממשרד ראש הממשלה שהמשפחה קיבלה הודעה על כך שליפשיץ נרצח בשבי הג'יהאד האיסלאמי. על פי המכון לרפואה משפטית, הוא נרצח לפני יותר משנה בשבי, כשהיה בן 83.
גופתו של ליפשיץ, ממייסדי קיבוץ ניר עוז, שנחטף מביתו ב-7 באוקטובר עם אשתו יוכבד שהוחזרה לאחר כשבועיים, הושבה אתמול על ידי חמאס יחד עם שלושה ארונות נוספים, שבהם לטענת ארגון הטרור, שירי ביבס ושני ילדיה, אריאל שנחטף בגיל ארבע וכפיר שהיה בן תשעה חודשים.
4 צפייה בגלריה
(מחכים לשיירת הרכבים בצומת גמה, נקודת הכניסה של כוחות צה"ל לישראל. אתמול | צילום: הרצל יוסף)
החזרת הארונות בוצעה סמוך לשעה 9:00 בבוקר, כאשר בניגוד לכל הסיכומים ערך חמאס במקום המסירה, בבני סוהילה שליד חאן-יונס, "טקס" חולני בנוכחות קהל רב של נשים וילדים. לבקשת משפחות החטופים הטקס המחריד לא שודר בישראל, וזכה גם לגינויים ברחבי העולם. כבר במקום המסירה מחו אנשי הצלב האדום על התנהלות חמאס, וגם ישראל העבירה מחאה למדינות המתווכות על קיומו של אותו "טקס". בהמשך גם נציב זכויות האדם של האו"ם, וולקר טורק, תקף בחריפות את ה"טקס" החולני של חמאס וכינה אותו "מתועב ואכזרי". לדבריו: "על פי החוק הבינלאומי, כל מסירה של חללים חייבת לציית לאיסור על יחס אכזרי, לא אנושי או משפיל. היא חייבת להבטיח את כבוד המת ואת כבוד המשפחות".
אנשי הצלב האדום העבירו את הארונות, עדיין בשטח הרצועה, לכוח צה"ל מגדוד 50 של חטיבת הנח"ל ולכוח שב"כ. במקום נערך מעמד צבאי שבמסגרתו הרב הראשי לצה"ל, תת-אלוף אייל קרים, קרא פרק תהילים.
עודד ליפשיץ היה לוחם בגדוד 50 של החטיבה הירוקה כשנקרא גדוד הנח"ל המוצנח. ליפשיץ לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. אתמול נשאו לוחמי הגדוד את ארונות החטופים החללים, עטופים בדגלי ישראל, היישר אל כלי הרכב הצבאיים שהובילו אותם למכון לרפואה משפטית באבו כביר, לשם זיהוי החללים.
"במכון באבו כביר ישנה היערכות מקצועית חסרת תקדים. גם שם מתרגשים. כי גם להביא את החללים למקומם הטבעי בארץ הקודש זה לא דבר מובן מאליו", אמר אתמול שר הבריאות אוריאל בוסו. "במכון יעשו את הכול בשביל שיהיה זיהוי ודאי ונכון - זה יכול לקחת זמן, עד שנדע מקצועית במי מדובר, ועד כמה שניתן גם את סיבת המוות של אותם חללים".
ישראלים רבים התאספו אתמול בנקודות שונות ברחבי הארץ. מאות הגיעו לגשר יבנה שמעל כביש 4 וקיבלו את השיירה שהגיעה מדרום כשהם מנופפים בדגלי ישראל שעל חלקם סרט שחור. חלק מהם הניפו שלטים עם הכיתוב: "סליחה".
עשרות תושבי קיבוץ ניר עוז, שהפך לסמל ההפקרה בטבח 7 באוקטובר, ושממנו נחטפו ליפשיץ ובני משפחת ביבס, התאספו בכיכר היונים ביישוב כרמי גת שבו מתגוררת כיום קהילת ניר עוז.
התושבים נשאו מדבקות של לבבות שבורים ועמדו דקת דומייה. "יש המון עצב וזעם כי רצינו לראות אותם בחיים - והיינו יכולים לראות אותם בחיים", אמרה אילי, תושבת הקיבוץ.
כיכר החטופים בתל-אביב הפכה אתמול לזירת אבל משותפת. אזרחים רבים הגיעו אליה, ובניגוד לשבתות השמחות, שבהן מוקרנים על מסכי ענק שידורי החדשות והתמונות הראשונות של החטופים ששבו הביתה, אתמול חשכו השידורים ובמקומם הוצגו תמונות החטופים שעודם בשבי ומחכים לשחרורם. ברקע נשמעה מוזיקה נוגה לצד שירה חרישית ותפילות שהובילו צעירים ממכינות קדם-צבאיות. במרכז הכיכר הוצבו דגלים רבים שעליהם סמל החטופים הצהוב. אנשים נעמדו והתיישבו סביבם, חלקם לבושים בבגדים ואביזרים בצבע הכתום שהפך למזוהה עם בני משפחת ביבס, אחרים ענדו סיכות בצורת הקקטוס האהוב של עודד ליפשיץ. לי צדיק, תושבת רמת-גן, הגיעה לכיכר עם בלונים כתומים ועליהם הכיתוב: לא נשכח ולא נסלח".
מאות נאספו גם בכניסה למכון לרפואה משפטית בתל-אביב. "ישבנו וראינו טלוויזיה ולא יכולנו יותר, החלטנו שאנחנו צריכים להיות חלק מזה ויצאנו למקום", סיפרו אלי וענת שהגיעו מראשון-לציון. "אנחנו מרגישים כאב גדול", הוסיפו. "כל המדינה הייתה צריכה להיות פה. זה יום אבל, היה צריך להשבית הכול".
נאוה, שמתגוררת באזור הגיעה גם היא למכון לרפואה משפטית. "באתי כדי להגיד סליחה, זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות", הסבירה. אור גרפינקל שניצב לא הרחק ממנה אמר: "באנו לתת כבוד אחרון לתינוקות שנרצחו על ידי בני עוולה. לא יכולנו להישאר בבית ולא לעשות כלום. נכבד אותם, נלווה אותם. זה המעט שנוכל לעשות".
אסנת, תושבת הרצליה, המתינה אף היא לשיירה: "זה יום עצוב נורא. הפקרנו את הקטנטנים האלה, זה לא הוגן. הפקרנו אותם מעל 500 ימים. להביא אותם הנה זה שורף את הנשמה".
סמוך לשעה 13:30 הגיעה שיירת המכוניות ובהן הארונות למכון לרפואה משפטית. רבים מהנאספים במקום הצדיעו, דמעו ואז פתחו באופן ספונטני בשירת "התקווה".
כמה שעות מאוחר יותר הודיעה משפחת ליפשיץ שקיבלה הודעה רשמית מהמכון על זיהויו של עודד. "כל המשפחה מבינה שזה נגמר", אמר בנו, יזהר, לאחר הזיהוי. "אנחנו מתחילים להתארגן לקבורה ולשבעה. תחושת החמצה, כולנו מרגישים שיש החמצה. ברור לנו שהסכנה לחייו הייתה כבר הרבה מאוד ימים. אנחנו מאוד שמחים שמדינת ישראל עשתה את המאמץ ופדתה אותו, זה הדבר הנכון. עשתה את זה גם לחללים מניר עוז וגם לפדויי השבי של ניר עוז. מברכים את העוסקים במלאכה. אנחנו במתח לקראת יום שבת, לראות שבאמת יחזרו שישה חטופים חיים למשפחותיהם. זה מרגש. אנחנו מכירים אישית את האנשים ומלווים את המשפחות יותר מ-500 יום. תודה לכל אלו שהתפללו ועשו כל מה שהם יכולים כדי שאבא יחזור בחיים. התרגשנו מהטקס של הצבא, שגדוד 50 הביא את הארון שלו. אבא שלי היה נחלאווי, זה ריגש אותנו מאוד. נסגר המעגל שלנו, אבל בקהילת קיבוץ ניר עוז הכל עדיין עוד פתוח. כמעט 20 עוד בפנים. גם ברגעים אלה, יש אנשים שנמצאים בפנים – קשורים, מורעבים ומעונים".
במכון לרפואה משפטית נמשכת מלאכת הזיהוי, כדי לוודא אם החללים שהוחזרו הם אכן שירי, אריאל וכפיר ביבס, כפי שטען חמאס. "המרכז הלאומי לרפואה משפטית התגייס כולו לטובת המשימה הלאומית של זיהוי החטופים החללים. אנו פועלים מהבוקר על מנת לתת תשובה ודאית למשפחות", אמר אמש ד"ר חן קוגל, מנהל המכון. "זיהינו את גופתו של עודד ליפשיץ, שנרצח לפני למעלה משנה בשבי. זהו רגע קשה עבור המשפחה, עבורנו הצוותים, ועבור כל ישראל. אני וכל עובדי המרכז שולחים את תנחומינו למשפחה. כולנו מייחלים לחזרתם של כל החטופים".
