“עשר שנים וחצי קשות, 3818 ימים של דאגה, כאב וזעקה להשבתו של בננו ואחינו אברה מנגיסטו הגיעו לקיצן. לאורך כל התקופה הקשה הזו, לא איבדנו תקווה לרגע והאמנו שהוא בחיים. ידענו בליבנו, שלמרות כל הקשיים והאתגרים, שנס יקרה, ואכן בורא עולם שמע את תפילותינו, וברחמיו האינסופיים, השיב לנו את בננו אברה. הוא נמצא בסדרה של בדיקות מקיפות, מוקף במשפחתו. תודה לכל האנשים הטובים בעם ישראל שהיו איתנו לאורך השנים”. כך, זמן קצר לאחר שחרורו משבי חמאס, אמרו אתמול בני משפחתו של אברה מנגיסטו.
מנגיסטו נשבה בידי חמאס כשהיה בן 28. אתמול, בגיל 38, הוא שוחרר בטקס ראווה שאירגן חמאס ברפיח, לצד טל שהם שנחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ בארי. אחיו ואחותו המתינו לו נרגשים במחנה רעים. “זוכר אותי? אני אילן”, אמר לו אחיו וחיבק אותו בחום, ומנגיסטו חיבק אותו בחזרה. "עשר שנים... אין לי מילים", אמר אתמול יקי תקה, חבר ילדות של מנגיסטו. "אני לא מצליח אפילו לדבר. אני מכיר אותו מגיל שבע. הוא מבוגר ממני בשנה וגרנו אחד ליד השני. גדלנו יחד”.
“אנשים לא יודעים שאברה הוא אדם חייכן, ביישן ומופנם, שאוהב את החברים שלו, וחברים שלו אוהבים אותו. הוא אחד כזה שיעשה הכל בשביל החברים שלו. אנשים גם לא יודעים עד כמה הוא נפגע ממות אחיו, מה שגרם לו להיכנס לכל הבלבול הזה. מאז בעצם אנחנו מכירים אותו כמתמודד נפש, פצוע נפש”, סיפר אתמול גיל אליאס, קרוב משפחתו של מנגיסטו. “אנחנו מאושרים ושמחים. אנחנו רואים אותו עומד על הרגליים וזה מרגיע. כרגע אנחנו בתוך שמחה, אבל ברור לנו שהשיקום יהיה ארוך”.
לאחר הפגישה המרגשת עם מנגיסטו אמרו במשפחתו שהעיקר שהוא חי, ושהוא בסדר ומתקשר. פרופסור גיל פייר, המשנה למנכ”ל בית החולים איכילוב בתל-אביב, אישר אתמול: “על פי הבדיקות הראשוניות גם הישאם וגם אברה הגיעו במצב גופני סך הכל תקין. כזה שאיפשר להם כבר להיפגש עם משפחותיהם וזאת לאחר ציפייה ממושכת. אנו נמשיך להעריך בימים הקרובים וגם לאחריהם את מצבם של הישאם ואברה, מצב שמגלם בתוכו מצב מורכב לא רק גופנית”.
אמש הודיעה לשכת ראש הממשלה, שראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם מנגיסטו. “אני נרגש ומחבק אותך וכל עם ישראל נרגש איתי ומחבק אותך”, אמר נתניהו למנגיסטו לפי ההודעה. עוד נמסר: “בשיחה החמה והמרגשת הודה ראש הממשלה למשפחה על כך שהמשיכו להאמין ולהיאבק, ולא איבדו תקווה. ראש הממשלה הביע צער על משך הזמן שאברה שהה בשבי, והבטיח כי יסייע לאברה ולמשפחתו בתהליך הקליטה והשיקום”.
לאורך יותר מעשר השנים שבהן היה בשבי התנהל מאבק עיקש לשחרורו של מנגיסטו. “זו הייתה תקופה נוראית. איימו על המשפחה שאם ידברו הוא יישאר בגללם שם. הבנו שהוא נשאר כי המדינה לא רצתה להוציא אותו, למרות שהיא יכלה לטעון שזה מקרה הומניטרי ולהוציא אותו”, אמרה אתמול שולה מולא, לשעבר יו"ר אגודת יהודי אתיופיה, שפעלה לשחרור מנגיסטו. “אמא שלו בכתה כל הזמן ולא יכלה לעשות כלום. זה לא הצליח לתפוס תשומת הלב ציבורית. הוא מתמודד נפש אתיופי, ולכן לא מיהרו לחלץ אותו. הוא הופקר. אם לא היה 7 באוקטובר הוא לא היה פה".
מזי טזזו, פעילה נוספת במאבק להשבתו של מנגיסטו, הוסיפה: “זו שמחה גדולה מהולה בהמון כאב ועצב ושכול. שנים יצאנו למחאות ולא התייחסו. חלק מההתפכחות זה שלתוך השכול הזה הצטרפו המון משפחות מכל גוני החברה וקצוות הציבור. צריך לשנות את התפיסה ולהבין שאי-אפשר לעצום עיניים כשמישהו סובל. היום מישהו אמר לי ‘מזל טוב לכם’, וזה רק מוכיח שהוא לא מבין שזה ניצחון לכולנו”.
סרקאעלם אסקיאס, חברה של משפחת מנגיסטו, סיפרה אתמול: "אני קצת בהלם. אני שמחה מדי, אבל אני גם עצובה כי יש עוד חטופים שצריכים לחזור. התחושות הן מערבולת של דברים עכשיו. הגוף רועד, אני לא מפסיקה לחייך. אני חברה של האמא, ראיתי לאורך העשור שעבר את תחושת הייאוש שלה. תחושה של חוסר אונים. עכשיו עדיין קשה לי להאמין שהוא חזר".
סיפור החטיפה של אברה
ב-7 בספטמבר 2014, שבועיים אחרי מבצע צוק איתן, חצה אברה מנגיסטו את גדר המערכת באזור חוף זיקים ונכנס לרצועת עזה. אברה סבל ממצב נפשי מורכב, לאחר שאחיו נפטר בשנת 2011. לאחר האירוע מצבו החריף והוא החל להתבודד ממשפחתו. בין היתר, הוא החל לערוך צעדות ארוכות לבדו ברחבי הארץ ואף שהה באשפוז פסיכיאטרי.
ביום הגעתו לרצועת עזה, הוא יצא לבדו מביתו באשקלון, וצעד אל עבר גדר המערכת סמוך לזיקים.
בינואר 2023, פירסם חמאס אות חיים ראשון ממנו מאז 2014. בסרטון קצר מהשבי אמר: "אני האסיר אברה מנגיסטו. כמה זמן אני וחבריי נישאר כאן בשבי אחרי שנים ארוכות של סבל וכאב? איפה מדינת ועם ישראל שידאגו לגורלנו?".
שולה מולא, פעילה לשחרור מנגיסטו: "איימו על המשפחה שאם ידברו הוא יישאר שם. הוא הופקר. אם לא היה 7 באוקטובר הוא לא היה פה"
