חייו של מני מועלם (39) מתל-אביב עברו מהפך של ממש מאז שאובחן עם ADHD והחל ליטול את התרופה אטנט – שינוי שהשפיע לא רק על חייו האישיים, אלא גם על מערכת היחסים עם בן זוגו, שון. "מרגע שאובחנתי, הכל התחבר", הוא מספר, "התחושה התמידית של מאבק פנימי, התסכול שהצטבר עם השנים, הריבים שחזרו שוב ושוב במערכות היחסים שלי סביב חוסר הקשבה – כל אלה קיבלו הסבר".
גם ספיר (35) אובחנה עם ADHD בילדותה, ומיכאל (35), בן זוגה, מתמודד עם זה כבר שמונה שנים. "למדתי להסתגל ולהתאים את עצמי", מספר מיכאל, "למשל, אני תמיד מקצר את המסרים שלי ומנסה להעביר אותם בצורה הכי ישירה וברורה, כי אם אני מאריך – היא פשוט מאבדת ריכוז. גם כשאנחנו צריכים לשבת ולתכנן דברים יחד, אני מוצא את עצמי מתוסכל כי היא מתקשה להתרכז, ואני בדיוק ההפך ממנה".
עם הזמן, מיכאל הבין שיש משימות שספיר תתקשה בהן במיוחד, ולכן הוא לוקח אותן על עצמו. "הייתה רק פעם אחת שבה החלטתי לתת לה להזמין לנו טיסה", הוא מספר, "בסוף מצאתי את עצמי נוחת באבו-דאבי בזמן שהיא הזמינה לעצמה כרטיס לדובאי".
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אינה משפיעה רק על היכולת להתרכז בעבודה או בלימודים, היא גם משחקת תפקיד משמעותי במערכות יחסים. שכחה, קושי בארגון ומוסחות, שהם מאפייני הלקות, יכולים להוביל לתסכול אצל שני בני הזוג. ד"ר גבי וינשטיין, מומחה בנוירולוגיה במכבי שירותי בריאות ובמדיקל השרון כפר-סבא ויו"ר החברה להפרעת קשב בהסתדרות הרפואית, מסביר ש"במערכות יחסים שבהן אחד מבני הזוג מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז, פעמים רבות בן הזוג ללא ההפרעה מפרש את ההתנהגות של הצד השני כחוסר השקעה או אפילו זלזול, מה שעלול להוביל למשברים חוזרים ונשנים. חוסר ההבנה של מקור ההתנהגות פוגע בקשר לאורך זמן ומייצר תחושות של ריחוק וחוסר התאמה".
מני מועלם מספר על האתגר בעבודה משרדית מול מחשב, שדרשה ממנו שעות ארוכות של ריכוז מתמשך. "בפעם הראשונה בחיי, בגיל 37, נדרשתי לשבת כך, וזה שבר אותי", הוא מספר, "הרגשתי עצוב, תקוע, לא יעיל. פתאום הייתי האיש שנשרך מאחור בזמן שכל השאר מצליחים לתפקד". ואז הגיע השלב ששינה הכל. "שנה אחרי שהתחלתי את העבודה יצאתי למילואים ארוכים – 125 ימים מחוץ למשרד", הוא מספר, "כשחזרתי, הייתי צריך לגשר על פער עצום, ואז חבר הציע לי לנסות אטנט, והסכמתי. התוצאה הייתה כמעט קסומה: תוך שבוע אחד בלבד הצלחתי להשלים את כל הפערים".
החוויה הזו הדליקה אצלו נורה אדומה – אולי יש כאן משהו עמוק יותר? אולי זו לא רק שאלה של כוח רצון? בגיל 38 הוא עבר לראשונה בחייו מבחן MOXO לאבחון הפרעות קשב, והתוצאות לא הותירו מקום לספק – הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז חמורה. "מצד אחד, זו הייתה הקלה", מספר מני, "סוף-סוף יש הסבר מוחשי לכל הקשיים שחוויתי. זה לא חוסר רצון – ככה המוח שלי עובד. מצד שני, זה גם היה רגע לא פשוט. פתאום זה רשמי, פתאום יש אבחנה".
ד"ר ויינשטיין מספר כי "מחקרים מראים ששיעורי הגירושים בקרב אנשים עם ADHD גבוהים פי שלושה עד פי ארבעה מאשר באוכלוסייה הכללית". ד"ר צחי בן ציון, הפסיכיאטר הראשי של מחוז דרום בשירותי בריאות כללית, אומר כי "אנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב מתקשים לשמר קשב לאורך זמן, דבר שעלול להוביל למתחים בקשרים רומנטיים, אך בעזרת תקשורת פתוחה ופתרונות יצירתיים ניתן לנהל מערכת יחסים מספקת ובריאה".
השלב החשוב ביותר הוא להבין שמדובר בתסמונת נוירולוגית ולא בחוסר אכפתיות כלפי בן הזוג. אולם זו רק ההתחלה. "האתגר הבא הוא למצוא דרכים לגשר על הפערים שמופיעים בחיי היומיום של בני הזוג", אומר ד"ר ויינשטיין, "ההשפעה של הפרעת הקשב על הזוגיות באה לידי ביטוי בצורות שונות. בן הזוג עם ADHD עשוי להיראות מרוחק בשיחות, לא להיישיר מבט, להיראות שקוע במחשבות או לשכוח פרטים חשובים שנאמרו בשיחה. לעיתים הוא חוזר על אותן שאלות, שוכח התחייבויות, מבולבל ומתקשה בהתנהלות היומיומית. בנוסף, הקושי בניהול סדר וארגון עלול להשפיע גם על האחריות המשותפת בבית – כמו שכחה של מטלות, קושי לזכור לקחת את הילדים לבית הספר או לבצע סידורים בירוקרטיים חשובים".
מעבר לכך, עלולה להיות השפעה גם על התחום המיני והאינטימי. ד"ר וינשטיין מסביר כי במהלך רגעים זוגיים אינטימיים, אדם עם ADHD עלול להיות מוסח, לא להישאר נוכח או לא לשים לב לפרטים הקטנים שחשובים לבן הזוג. חוסר הקשב הזה עלול לערער את הקשר האינטימי ולהגביר את תחושת הריחוק הרגשי בזוגיות.
במקרים מסוימים, האתגרים הללו יכולים להוביל גם לקשיים כלכליים או למתח בגידול הילדים. לכן, לצד ההבנה, אומר ד"ר וינשטיין שיש צורך גם במציאת פתרונות מעשיים שיסייעו בהתמודדות עם האתגרים הללו, כדי לשמור על מערכת יחסים בריאה ומאוזנת.
איך מתמודדים עם האתגרים? ד"ר וינשטיין מסביר שהדרך היעילה ביותר לשיפור התקשורת וההתנהלות היומיומית היא שילוב של טיפול תרופתי – המסייע למיקוד, הקשבה וסיום משימות, יחד עם טיפול התנהגותי – שמקנה כלים לניהול זמן, הפחתת מוסחות ושיפור התקשורת הזוגית. השילוב בין השניים מאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרי ההפרעה וחיזוק מערכת היחסים".
ד"ר בן ציון נותן כמה כלים מעשיים לשיפור התקשורת וההתנהלות היומיומית:
תכנון מראש ושימוש בתזכורות: תכנון מוקדם הוא המפתח! מי שמתמודד עם קשיי קשב יכול להשתמש באפליקציות תזכורת, פתקים ולוחות שנה כדי לזכור אירועים חשובים ולמנוע רגעים מביכים של שכחה.
סבלנות ותקשורת פתוחה: ההפרעה הנוירו-התפתחותית אינה מעידה על חוסר אכפתיות, אלא על מצב שמצריך התאמות והבנה. חשוב לדבר על הצרכים של שני הצדדים, להיות פתוחים ולשתף רגשות, כדי למנוע תחושות של תסכול ואכזבה. "הדבר החשוב ביותר הוא יצירת שיח מכבד שבו שני בני הזוג יכולים לבטא את תחושותיהם", מסביר ד"ר בן ציון, "ברגע שיש הבנה הדדית, ניתן למצוא דרכים מעשיות שיקלו על שני הצדדים. לפעמים כדאי לשלב הדרכה זוגית אצל איש מקצוע על מנת להבין טוב יותר כיצד לנהל את הדינמיקה המיוחדת של הקשר".
יצירת שגרה קבועה: זוגות שמתמודדים עם אתגרי קשב וריכוז יכולים להכניס יציבות באמצעות הרגלים זוגיים קבועים – דייטים קבועים, טקסים קטנים (כמו קפה בוקר משותף) ושגרה מתוכננת שמפחיתה מתח ואי-ודאות.
פתרונות מקצועיים: יש מגוון טיפולים שיכולים לסייע, טיפולים התנהגותיים וטיפולים תרופתיים שתורמים לשיפור הקשב והסדר. חשוב לדבר עם רופא המשפחה או עם פסיכיאטר כדי לבדוק אילו אפשרויות מתאימות לכם.
