אם המגה-עיר העתידנית שיונגאן, פרויקט הדגל המגלומני של נשיא סין שי ג'ינפינג, שעד כה הושקעו בתכנונה ובבנייתה כ-116 מיליארד דולר, הופכת בהדרגה לאחד הכישלונות הגדולים שידעה סין בעת המודרנית?
שיונגאן, הממוקמת 60 ק"מ בלבד מבייג'ינג, הייתה עד לפני שבע שנים בלבד אוסף של ביצות ואדמות חקלאיות לגידול תירס. היא הוקמה יש מאין כחלק מהיוזמה השאפתנית של שי, להפוך מחוז שכוח-אל לאזור טכנולוגי חדשני — מטרופולין סופר-מודרני, שיהיה מפגן ראווה ליכולות התכנון העירוני של סין; "עיר לדוגמה בהיסטוריה של ההתפתחות האנושית", כזו שתמשוך אליה תעשיות וחברות מובילות מכל העולם ותקל על הצפיפות בבירה הסינית לאחר שינהרו אליה מיליוני תושבים חדשים.
התשתיות הבנויות של העיר מכסות כבר שטח של 100 קמ"ר, שיורחב בעתיד ל-2,000 קמ"ר, פי שלושה משטחה של ניו-יורק. במקום הוקמו אלפי מתחמי מגורים רחבי ידיים, בנייני משרדים, בתי ספר, בתי חולים, מלונות יוקרה, ואחד מסמלי העיר — תחנת רכבת מהגדולות בסין, בגודל של 88 מגרשי כדורגל, שתוכננה למעבר של כ-100 אלף נוסעים ביום. הרכבת המהירה שתחבר בין בייג'ינג ושיונגאן תאפשר הגעה תוך חצי שעה בלבד. בין סניפי החברות הבולטות שכבר התמקמו בעיר — ענקית המסחר המקוון עליבאבא, וענקיות הטכנולוגיה טנסנט ובאידו. חוץ מהן פועלות בשיונגאן כבר כ-100 חברות הייטק.
על פי התוכנית המקורית של העיר, המפרטת 38 מטרות, צריכת האנרגיה בעיר תתבסס כולה על חשמל "נקי", בר-קיימא. שירותים חיוניים רבים, כמו כבלי חשמל, ממוקמים במנהרות תת-קרקעיות גדולות כדי להקל על התחזוקה, ומרכז שליטה ממוחשב מנטר את התנועה באופן דיגיטלי. נקבעו גם יעדים ליחס ההשקעה בפיתוח לעומת התוצר ומספר הפטנטים שיירשמו לכל 10,000 נפש.
מפגן של זעם
רק דבר אחד חסר בשיונגאן: תושבים. גם לאחר שהחלו לזרום למקום חברות ומוסדות ממשלתיים — עסקים פרטיים ותושבים לא מיהרו בעקבותיהם. בעיר מתגוררים כרגע רק 170 אלף איש, רבים מהם הועברו מכפרים מקומיים. לפי כתב "וול סטריט ג'ורנל", שביקר במקום באחרונה, למרות תנופת הבנייה האדירה והתמיכה הממשלתית המסיבית — העיר עדיין ריקה, תחנת הרכבת הענקית שוממת, והבניינים המתוכננים להפליא עומדים ללא שימוש: "דממת מוות. אתה יכול לשמוע כמה עובדי ניקיון, כמה מאבטחים, אבל חוץ מזה שקט כאן". גם כתב "בלומברג" סיפר, כי כשהגיע לעיר הכביש המהיר לתוכה היה כמעט ריק.
על פי מיטב המסורת הסינית, כדי להקים את שיונגאן הרסה הממשלה הסינית כפרים שלמים ועקרה אלפי תושבים מבתיהם. כאשר השיטפונות הקשים שאירעו באזור לפני שנתיים איימו להציף את העיר, הסיטה אותם הממשלה למה שקראה "אזורי שיטפון ייעודיים", כלומר לעיירות ולכפרים סמוכים. יותר מ-1.5 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם בשיטפונות, מה שהצית מחאות ציבוריות — מחזה נדיר בסין. בסרטונים שעלו ברשתות החברתיות נראו כפריים יוצאים לרחובות במפגן נדיר של זעם, מאשימים את הממשלה בהקרבת בתיהם כדי להגן על פרויקט הדגל של הנשיא. בלי קשר, ההרס הדגיש את החששות לגבי ההחלטה לבנות עיר בשווי מיליארדי דולרים במישור המועד להצפות. סיכוני השיטפונות בשיונגאן צפויים רק לגדול ככל שהאזור יתפתח.
סיום בשנת 2035
המפלגה הקומוניסטית מקווה ששיונגאן תהפוך להצלחה, לפחות כמו מרכז ההייטק שנזן, בדרום סין, עיר שבה מרוכזות חברות טכנולוגיה, המסמלת את השינוי שחל בסין משנות ה-80. ראשי העיר מעודדים במכוון חברות העוסקות בטכנולוגיית מידע, ביו-רפואה ואנרגיה חדשה, על חשבון תעשיות מסורתיות. לשנזן, אגב, לקח יותר מעשור מאז הוקמה כדי להיחשב מיזם מוצלח, וגם זאת רק לאחר שסין נפתחה למבול של השקעות מערביות. שיונגאן, לעומת זאת, נבנית בימים של האטה כלכלית בסין, הינתקות הולכת וגוברת מהמערב, וירידה בגידול האוכלוסייה.
בניגוד לשנזן, שיונגאן מתוכננת בקפידה, ויש אומרים שהדבר דווקא בעוכריה. נקבעו בה תקנות מחמירות: מגבלות על גובה הבנייה ופיקוח על מחירי הדירות ומבני התעשייה. לשי יש עוד זמן: רשמית, הממשלה טוענת כי תאריך הסיום של בניית העיר הוא 2035 וכי 5 מיליון בני אדם צפויים להתגורר בה בסופו של דבר, כאשר המגזרים הדיגיטליים יהוו לפחות 80% מהכלכלה המקומית. ההיסטוריה מלמדת, כי ערים סיניות רבות שזכו בעבר ללעג כערי רפאים אוכלסו לבסוף עם השנים. כך שלשיונגאן יש עוד עשרות שנים עד שניתן יהיה לבחון את הצלחתה האמיתית. ולממשל הסיני, כידוע, יש סבלנות.
