מספרדית: טל ניצן
אור איטי
לֹא יָדוּעַ לָנוּ דָּבָר עַל הַגּוּפִים הָאֵלֶּה הַנִּטָּחִים,
לֹא מַשְׁמָעוּת, לֹא כִּוּוּן, לֹא שְׂרִידֵי רָצוֹן
מְפֻלַּח דְּרָקוֹנִים וּתְשׁוּקוֹת מְסַמְּאוֹת.
מָה קָרָה לַהַבְטָחָה, לְזֵרֵי הַדַּפְנָה,
לְבִגְדֵי הָאוֹר הַלּוֹחֲשִׁים.
עִם רֶדֶת הַחֹשֶׁךְ
שָׁב אֵלַי כָּל הַמַּהוּתִי,
הַמַּקְהֵלָה הָעֲצוּבָה שֶׁל הָעָשׁ הָעִוֵּר:
תַּם הַמּוֹפָע.
כְּמוֹ אֵל מְנֻדֶּה,
הַאִם אֲנִי מוּכָן לְהִזְדַּקֵּן מֵאֲחוֹרֵי הַקַּוִּים הָאֵלֶּה?
אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת לִבִּי אֶל תַּלְיָנַי:
לֹא נִחְיֶה, חֲבֵרִים, פַּעַם נוֹסֶפֶת.
להחליק
אַתָּה מִתְעוֹרֵר בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.
נִמְלַט הַיַּתּוּשׁ עִם דָּמְךָ,
כָּל שֶׁנּוֹתַר הוּא הַטֶּקֶס הַמּוֹתִיר כְּתָמִים עַל הַקִּירוֹת.
רַגְלֶיךָ מַחְלִיקוֹת,
הַמּוּזִיקָה נִשְׁבֶּרֶת אוֹ מִשְׁתַּהָה,
הַמַּיִם נִהְיוּ עֲכוּרִים.
הַצְּלָלִים לָקְחוּ אֶת כָּל מָה שֶׁהִכַּרְתָּ:
הָאָמָּנוּת הַחוֹלֶפֶת שֶׁל הִסְתַּנְּנוּת לְגוּפִים אֲחֵרִים
וְהַשְׁמָעַת קוֹלוֹת בֶּחָלָל הַחַם.
אַתָּה מַחְלִיט, לַמְרוֹת הַכֹּל, בַּחֹשֶׁךְ, לָרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת.
שָׁם אֲנִי מְחַכֶּה לְךָ בַּפִּנָּה.
הסוף
זִכְרוֹנוֹ שֶׁל הַזָּקֵן
שׂוֹנֵא חִדּוּשִׁים. הוּא מְבַקֵּשׁ לִדְבֹּק
בְּמַעֲשִׂים שְׁגוּרִים, חוֹזְרִים וְנִשְׁנִים.
לָמָּה לָנוּ לָצֵאת לְטִיּוּלִים,
שָׁעוֹת שֶׁל סְרָק בְּנִמְלֵי תְּעוּפָה
אוֹ עַל רְצִיפִים, הַהִתְמַקְחוּת הַמַּתִּישָׁה
עִם סוֹחֲרֵי הַמַּזְכָּרוֹת?
לְפִיכָךְ נַחֲרֹש תְּלָמִים קְצָרִים
שֶׁנִּמְתָּחִים מִן הֶחָצֵר לַמִּטְבָּח,
מֵחֲדַר הַשֵּׁנָה לַשֵּׁרוּתִים,
נְשָׂרֵךְ רַגְלֵינוּ,
נְכַלֶּה אֶת הָאֲוִיר,
וּמַה נַּעֲשֶׂה אִם תִּשָּׁבֵר
אַחַת הַצַּלָּחוֹת הָעֲמֻקּוֹת?
הַלַּיְלָה יָרַד וְהַתְּפִלָּה מִתְחַדֶּשֶׁת.
עַל מִשְכָּבֵנוּ
אֲנַחְנוּ מַצְמִידִים יָדַיִם וּמַפְצִירִים:
עוֹלָם, אַל תָּזוּז.
המשורר הארגנטיני חֶרַרדוֹ לוין מפרסם, מאז 2007, מבחר נרחב של שירה עברית בתרגומו לספרדית, באתר de_canta_sión
