בפעמיים-שלוש הראשונות, מתמודדי 'הישרדות' האשימו את המזל שמשחק לטובתו. זה היה ההסבר היחיד לעובדה שניצן ירושלמי, מועמד להדחה, כמעט עף ובדקה התשעים הרוויח את מקומו מחדש. אבל בשבוע שעבר הוא ניצל מהדחה בפעם התשיעית (!) והוגדר כחתול בעל תשע נשמות.
2 צפייה בגלריה
yk14271650
yk14271650
(צילום: יונתן בלום)
התחלת לעבוד על היללות שלך?
"עוד לא", אומר ירושלמי (29), מעצב אופנה שהמריא לעונת הזוגות בפיליפינים עם אחיו שקד (27) וחזר עם הילה של גורו ששואף להנחיל לאחרים את מה שלמד על בשרו. "אני מאמין באנרגיה חיובית. נתתי מעצמי הכל, ולפני שעליתי למשימה נעזרתי בדמיון מודרך. הסתכלתי על סוף המשימה ואמרתי 'זה שלי'. נמנעתי ממריבות מיותרות ומכל ויכוח שעלול להוציא אותי מהזון הטוב. הייתי כמו סוס שמסתכל רק קדימה בגלל הרטיות שמסתירות ממנו את מה שקורה בצדדים".
את השימוש בדמיון מודרך הוא למד אצל הפסיכולוגית שמלווה אותו בשנתיים וקצת האחרונות. "עד לקורונה הייתי בשיא", הוא נזכר, "היו לי חנות בגדי גברים בקריית-שמונה, חנות בתל-אביב ומחסן בחיפה, ובסגר הראשון הכל התרסק. גם העסק - וגם אני. ישבתי בבית יותר משנה, החזרתי את החובות על השכירויות ואחר כך הלכתי לפסיכולוגית כדי להרים את עצמי. באופי שלי אני שמח, כל היום מחייך וצוחק, ופשוט קצת ירדה לי שמחת החיים. קצת הרבה".
2 צפייה בגלריה
yk14272092
yk14272092
המיינד שלי ניצח הכל. מתוך 'הישרדות'
הפסיכולוגית עזרה לו לווסת את הרגש. "פעם הייתי נורא אימפולסיבי והיא לימדה אותי להיות סבלני, לא להתפרץ, קודם להקשיב לאחר, וזה מה שרואים בתוכנית. אפילו כשכולם נגדי אני מאופק. עכשיו, כשאני יושב מול פרק, בא לי לפעמים לתת לעצמי טפיחה קטנה על הכתף".
יכולת להירשם לסדנת שליטה בכעסים.
"לא מכיר. בטיפול הבנתי שרק הרגש מניע אותי. למשל, היה לי קשה להיפרד מבת זוג בגלל החשש לפגוע בה, ובמקרה אחר נפרדתי מעכשיו לעכשיו. אבל לא רציתי להגיע לקיצון המנוגד ולנטרל את הרגש לחלוטין, רציתי להתאזן. להפעיל גם את ההיגיון".
תכף תגיד לי ששי לניאדו מהתוכנית לא חגגה על הבחור המסוקס-אך-רגיש.
"זה נכון ששי לא פיספסה הזדמנויות לרדת ולעקוץ, אבל לא בקטע הזה. היא קראה לי נמושה בגלל שאני מעצב בגדים. זה היה הדבר היחיד שפגע בי, כי זה היה אישי ולא מכבד. אני לא יודע איך הייתי מגיב לשי לפני התהליך. שם, באי, אף קללה לא יצאה לי מהפה. הדבר הכי חמור שאמרתי עליה זה שהיא פרחולה".
במילים אחרות, לא היית אותנטי, אלא גרסה מרוככת של עצמך.
"להפך", הוא מתעקש. "בן אדם הוא כמו סוללה שמתחילה את היום עם מאה אחוז, ומי שנותן יד לריבים ולדברים טפלים שורף מעצמו עוד ועוד עד שהוא מתרוקן. פעם הייתי צריך להחזיק את עצמי בתלם, היום זה כבר טבעי לי, ככה אני, ומי שרואה בי מתייפייף מוזמן להדיח אותי. שינסה".
× × ×
האחים ירושלמי נולדו בקצרין וגדלו בשדה נחמיה. "הצפון מהמם", הוא מתמוגג, "הכל ירוק, בהפסקות של בית הספר הלכנו לנחל. כיף. עכשיו הבית ריק, ולא בגלל המלחמה. ההורים לא פונו, אלא התפנו מרצונם. אמא עברה לגור ליד המשפחה שלה, בקצרין, ואבא חזר לסביבה של המשפחה שלו, באשדוד. לפני שנתיים וחצי הם התגרשו".
הם חיכו עם הגט עד ששני ילדיהם יגיעו לחצי השני של העשור השלישי שלהם?
"לא נראה לי. היה ביניהם פער מתמשך. אחרי שנולד אחי הקטן אמא שלנו, רותם, חזרה בתשובה. היא התחזקה לאט, התחילה לשמור שבת, עברה ממכנסיים לחצאית וכיסתה את השיער. בזיכרון שלי, החיים בבית היו רגילים בזכות הכבוד ההדדי. לאמא לא הפריע שאבא מדליק טלוויזיה אחרי שהיא הדליקה נרות".
איך קיבלת את ההתקרבות שלה לדת?
"אני עף על זה. אני גאה באמא שלי, שהלכה עם האמת שלה ועם מה שטוב לה. כששקד ואני עברנו לתל-אביב כל אחד מההורים התכנס בפינה שלו, אמא התחזקה יותר ואבא עבד יותר. הוא פנסיונר של הצבא, עד לא מזמן היה יועץ בכנסת. באשדוד הוא חזר למקצוע המקורי שלו, הוראה, והוא בזוגיות שנייה".
איך השפיעו עליך הגירושים המאוחרים שלהם?
"מעולם לא שמעתי צעקות ביניהם וגם כשהתגרשו זה היה בנועם, בלי ללכלך. בהתחלה זה הרגיש לי מוזר, מה זה לעשות את החג הזה אצל אמא ואת החג שאחריו אצל אבא? אבל מתרגלים. הקושי האמיתי שלי היה במישור אחר. תמיד אמרתי לעצמי, 'הלוואי שתהיה לי אהבה כמו של ההורים שלי', ופתאום החלום הזה התנפץ. כשעברתי לתל-אביב התחלתי להילחץ. איך מוצאים אהבה בג'ונגל הזה?"
על פי האינסטגרם, מי שפתחה לו את הלב אחרי שבע שנות רווקות היא רומי לוי, 22, מרמת-השרון. "ברוך השם, מצאתי מישהי שכיף לי איתה ומצאנו את המכנה המשותף שלנו. וברוך השם, היא זאת שמצאה אותי. ישבתי עם חברים במסעדה. רומי גם הייתה שם, היא ראתה אותי ולפני שבאתי ללכת היא ניגשה אליי וסוג של התחילה איתי".
היא זיהתה אותך מ'הישרדות'?
"כן, אבל היא לא הייתה מתחילה איתי אם לא הייתי מוצא חן בעיניה".
ניצן טוען שלא היה מגיע לפיליפינים אילו אחיו הקטן, 1.91 מ' וכדורסלן, לא היה מציע ולוחץ. "באוגוסט לפני שנתיים, כששקד התחיל לדבר על 'הישרדות', זרמתי איתו בלי להתלהב. רק אחרי האודישן השני, כשראיתי שזה נהיה רציני, התחלתי לרצות. הגעתי למסקנה שזאת ההזדמנות שלי להביא לעולם את ניצן החדש. מי ידע לפני התוכנית עד כמה אני רגיש, עדין, אכפתי, מכיל ומכבד נשים?"
למה היה לך כל כך חשוב שהעולם כולו יכיר את ניצן החדש והרגיש?
"בגלל שנמאס לי מהסטיגמות. שפטו אותי לפי התוויות של בעל עסק ומעצב אופנה. 'הישרדות' נתנה לי את ההזדמנות להתנתק מכל השיט ולחשוף את מה שבתוכי".
התכוננת לאפשרות שהמקצוע שלך, מעצב אופנת גברים, ירים גבות?
"אני רגיל לזה. ואני רגיל להשיב שב-2025 כבר אין מקום לקטלג מקצועות כנשיים או כגבריים, היום כולם עושים הכל. מגיל צעיר אהבתי בגדים, תמיד שיגעתי את אמא ב'בואי ניסע לראש פינה/חיפה לקנות בגדים'. חברים שלי התייעצו איתי מה ללבוש, בשכבה שלי נחשבתי למוביל אופנתי. בגיל 19 החלטתי לפתוח חנות שתהיה התשובה לכל מי ששואל אותי איפה אני קונה".
בגיל 19? לא עשית צבא?
"ברור שעשיתי. התחלתי בבסיס תחמושת ליד צומת גולני בתור אחראי ניהול מלאי, ואחרי שנה וחצי עברתי לשמשון, במוסכי חוץ בקריית-שמונה. זה היה התפקיד שהציעו לי כשהודעתי שאני לא הולך לקרבי. בתור בנו של איש צבא הרגשתי כאילו כל חיי אני בצבא ורציתי קצת להתרחק מזה. בנוסף, ממש לפני שהתגייסתי החלטתי לפתוח את העסק וקיוויתי שאם אשרת קרוב לבית, אצליח לשלב".
והוא הצליח. "בחנות הראשונה, בקריית-שמונה, מכרתי בגדים שייבאתי ממלא מקומות, סין, איטליה, טורקיה, צרפת ועוד. בסוף הקורונה התחלתי לשבת עם תדמיתן ולמדתי ממנו הכל, איך לייצר את מה שיש לי בעיניים. מאלגנט ואובר-סייז ועד פשתנים, אני מאוד אוהב פשתן, אוהב לוס, זרוק, נשפך".
לפני שנתיים הוא שכר בדרום העיר מחסן ("שבו מתנהל קו הייצור שלי, יש לי שם שולחן גזירה ומכונת תפירה"), וחנך בדיזנגוף את סטודיו 110. לדבריו, השם לא נובע מהמיקום המדויק, אלא מהרצון שלו להוכיח שהוא נותן יותר מהמאה אחוז שלו. כמו שם, מתחת לעץ הקוקוס, כשהבטן שלו נדבקה לגב.
× × ×
האחים ירושלמי הגיעו ל'הישרדות', שמשודרת בימי ראשון ושלישי ברשת 13, כמו נערי פוסטר, שריריים, מטופחים ובטוחים בעצמם, ודי מהר פירקו להם את האידיליה. שקד הודח מיד, הוחזר ושוב הודח, והברית שהם יצרו עם התאומות הבלונדיניות, אור ורון, התקשתה להחזיק מעמד. אף על פי כן ולמרות הכל, נכון לרגע זה שי וניצן ניצבים בראש סולם ההימורים, ראש מול ראש, מפני שכל אחד מהם נחשב למנהיג של הברית שלו. אבל הדמיון בין שניהם מקרי בלבד. ניצן ושקד נחשבים לבחורים הטובים, בעלי הערכים, אלה שנותנים משחק הוגן - בניגוד לשי ובן בריתה ציון, שקונים את עולמם בקולניותם ובהתלהמותם.
לא נשברת כשאחיך הודח על ההתחלה?
"ברור שזה היה לי קשה, אבל לא נתתי לזה להשתלט עליי. גם הרעב הקשה עליי, עד שהתחלתי להתחבר לטבע. אתה קם בזריחה, הולך לישון בשקיעה, מקשיב לים, זה משפיע לטובה. המיינד שלי ניצח הכל. מאז המלחמה התחזקתי, התחלתי להניח תפילין ולחיות בהודיה ובקבלה. בפיליפינים דיברתי המון עם אלוהים. כל בוקר איחלתי לעצמי שיהיה לי יום מוצלח. שאקבל את מה שמגיע לי לקבל, ושאם יוחלט להדיח אותי אני אלך בראש מורם".
מה קרה ביניכם לבין התאומות?
"אני אוהב מאוד את אור ורון, שתיהן חברות טובות שלי, למרות שעברתי יותר דרך עם אור. הרווחתי חברה לכל החיים. באי מאוד האמנתי בה, והיא האמינה בי. במקביל, רון התקרבה לשקד וככה הפכנו לסוג של רביעייה - לא רומנטית".
כי הרעב והתשישות מורידים לגובה החול את הסיכוי לזוגיות?
"לדעתי חשוב להתחיל קשר זוגי ממקום נקי, בלי מצלמות ובלי הערות של מתמודדים שרואים ומגיבים. מנגד, אולי יהיו כאלה שיעידו שדווקא באי, בגלל האינטנסיביות של עשרים וארבע שבע, בלי טלפונים והסחות דעת, אפשר להכיר לעומק. אצלנו לא היו זוגות, חוץ מאור ואיתמר, שהם כבר לא. בצילומים באמת היו שם עניינים, וכשחזרו לארץ הם ניסו לצאת, וזה לא עבד".
צפית שתעמוד במרכזו של עליהום חברתי?
"אני כזה איש שלום", הוא מתפייט. "אני לא רוצה לפגוע באף אחד כי זה יוריד אותי מהתדר החיובי, ואני סולח גם למי שפגע בי. לקחתי את זה מאמא".
'הישרדות', הוא אומר, עזרה לו להתעצב ולהתבגר. "באי הבנתי שאני נמצא במקום הנכון. כנראה שהייתי צריך ניתוק טוטאלי כדי להבין מי אני ומה אני רוצה מעצמי. זה בא לידי ביטוי גם ביחסים שלי עם שקד. יצאנו לפיליפינים מדירה שכורה משותפת. פיזית היינו קרובים זה לזה, אבל בתכלס היינו מרוחקים, התנהלנו כמו שותפים. באי התקרבנו מאוד, אבל כשחזרנו ארצה החלטנו שכל אחד ילך לדרכו. עכשיו, כשכל אחד בדירתו, הפגישות שלנו הרבה יותר טובות. זה קשר בוגר".
ואיך היחסים שלך עם שי וציון מאז שחזרתם לארץ הקודש?
"את ציון אני ממש אוהב. כשסיימנו את המשחק הוא ביקש סליחה, סיכמנו שכל מה שהיה באי - נשאר באי, והתחבקנו. עם שי זה סיפור אחר, היא דמות מורכבת. אני מאמין שבבסיס שלה היא ילדה נשמה, אבל ברור שאנחנו לא חברים. אני לא מסכים עם ההתנהגות והסגנון שלה, אני לא אוהב קולניות וברבריות ואני לא אוהב שפוגעים באנשים, והיא פגעה בהרבה אנשים בדרך".
מה תעשה במיליון, אם תזכה?
"דברים טובים, אני מקווה. הייתי רוצה ללמד אנשים להאמין בעצמם, כמו ב'הסוד'. אפשר לטפל ולעזור, במיוחד עכשיו, כשכל עם ישראל חי על הקצה. לדעתי, המשימה של משרד החינוך היא לגרום לילדים להישאר טובים וטהורים, בלי כעס ועצבים, זה יותר חשוב מקריאה וחשבון".
מי יהיה השורד האחרון – שי או אתה?
"שאלת השאלות. אומרים שזה פיפטי-פיפטי. אבל בינינו? השורדים האמיתיים הם לא שי ולא אני. השורדים האמיתיים הם האחים שלנו, שחוזרים מעזה. הם והמשפחות שלהם".