הַשֶּׁלֶג הָאַכְזָרִי שֶׁיָּרַד כָּל הַלַּיְלָה הֵמִית אוֹתָם
גִּלִּיתִי אֶת הַגּוּפוֹת בַּבֹּקֶר כְּשֶׁיָּצָאתִי לִנְשֹׁם אֲוִיר.
הַפֶּה שֶׁלָּהּ הָיָה כָּחֹל אֲבָל הִיא לֹא נִרְאֲתָה שְׁלֵוָה.
הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת שֶׁהַשֶּׁלֶג מַרְדִּים אֲבָל הֵם לֹא נִרְאוּ יְשֵׁנִים.
אֶתְמוֹל בַּחֲצוֹת כְּשֶׁחָלַפְנוּ עַל פְּנֵיהֶם
יָרַד גֶּשֶׁם דַּק
שִׂיחַ הַשּׁוֹשַׁנִּים פָּרַח.
כָּל הַכּוֹבָעִים נִזְרְקוּ לֶחָלָל בְּבַת אַחַת וְהַקּוֹנְצֵרְט הִתְחִיל:
הֵם לֹא הָיוּ סְתָם גֶּבֶר וְאִשָּׁה
מוּל שֻׁלְחָן אָרֹךְ
שֶׁמְּכִינִים צַוָּאָה
אֵלֶּה הָיוּ שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁלֹּא הִפְסִיקוּ לְשַׂחֵק
בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם שֶׁלָּהֶם.
שִׂחֲקוּ בְּמִי הָיְתָה אִמָּם מִי הָיָה אֲבִיהֶם,
שְׁנֵי אַחִים רַחֲבֵי פָּנִים
(וְסָבְתָא אַחַת בִּתְמוּנָה שֶׁכָּל הַזְּמַן אוֹפָה).
אֲנִי יָשַׁבְתִּי בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִסִּיתִי לְטַלְפֵּת עִם הַשַּׂחְקָנִים:
אַל תֵּרְדוּ מֵהַבָּמָה לִפְנֵי שֶׁמַּבְטִיחִים לָכֶם שֶׁהַסּוֹף יִשְׁתַּנֶּה
אַל תַּסְכִּימוּ לְסִיּוּם כָּל כָּךְ רַע
תַּחְזִיקוּ מַעֲמָד עַד שֶׁהַדֶּלֶת הָאֲחוֹרִית תִּפָּתַח
וְתוּכְלוּ לְהִמָּלֵט מַהֵר,
לִפְנֵי שֶׁהַשֶּׁלֶג יֵעָרֵם לַעֲרֵמָה
וְלֹא תַּצְלִיחוּ לָצֵאת מִתּוֹכָהּ.
הַשַּׂחְקָנִית לִבְנַת הַצַּוָּאר הִתְכּוֹפְפָה
הִשְׁתַּחַוְתָה
וּבִתְנוּעוֹת יָדַיִם אִלְּמוֹת בִּשְּׂרָה:
יִהְיֶה עוֹד גִּלְגּוּל חַיִּים
זֶה לֹא הַסּוֹף
מָה שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ סוֹף יַתְחִיל מֵהַתְחָלָה
וְאַתֶּם לֹא תְּזַהוּ,
תַּחְשְׁבוּ שֶׁאַתֶּם בָּאֶמְצַע