אין איש בעולם שלא מכיר את סינדרלה. יתומה צעירה הכלואה בביתה, שהופכת למשאלת ליבו של נסיך יפה תואר. הפקת הענק שעלתה על המסכים בפברואר 1950, ושהתבססה על סיפור מאת הסופר הצרפתי שארל פרו מ-1697, נחשבת עד היום לאחד הסרטים המפורסמים והמשפיעים ביותר של אולפני וולט דיסני.
"היא האמינה בחלומות, זה נכון, אבל היא גם האמינה שצריך לפעול כדי להגשים אותם", אמר על הגיבורה שלו מייסד חברת דיסני, וולט אליאס דיסני, באחד מראיונותיו לתקשורת האמריקאית בשלהי שנות ה-50.
1 צפייה בגלריה
("האמינה שצריך לפעול כדי להגשים חלומות". סינדרלה והפיה הטובה, מודל 5019 | באדיבות דיסני ישראל)
סינדרלה היא הנסיכה השנייה של חברת וולט דיסני, אחרי אהבתו הראשונה של וולט, שלגייה, ולפני מי שהייתה הנסיכה האחרונה שלו – היפהפייה הנרדמת. סרטי הנסיכות הראשונים של החברה היו באורך מלא ונחשבו כחלק מהתקופה הקלאסית של אולפני האנימציה של וולט דיסני, בשנים 1937 ועד 1959, תקופה שהתאפיינה בנסיכות לבנות, עדינות (ועם מידות גוף קטנות), ששיגעו את הוליווד והעולם כולו.
רווחים של עשרות מיליונים
ההצלחה של סינדרלה על המרקע הגיעה ברקע תקופה מאתגרת שחוותה באותם ימים החברה הצעירה, שהייתה שקועה בחובות בעקבות כישלונותיה במלחמת העולם השנייה. בעוד עלות הסרט עמדה על כשני מיליון דולר, בדיסני נהנו סוף-סוף מהצלחה קופתית עם הכנסות של כ-90 מיליון דולר בארצות-הברית לבדה, ועוד כ-100 מיליון דולר ברחבי העולם. הדבר סייע לשיקום המצב הכלכלי של האולפנים לכדי מאזן חיובי למדי, ובעיקר איפשר להנהלת החברה לחלום על הפקת סרטי ענק נוספים, ולהרחיב את הפעילות לתחומים כמו פארקי השעשועים.
אלא שההצלחה של סינדרלה, אותה עלמה צעירה שאביה הלך לעולמו ונאלצה לחיות תחת תנאי שבי והסגר של אמה ואחיותיה החורגות, לא התבטאה רק בהכנסות, אלא גם בהשפעה תרבותית רחבת היקף. הסרט הפך לקלאסיקה אהובה, והשפיע על דורות של אנשים בארה"ב ובעולם. הסרט זכה לעיבודים מחודשים, כולל גרסות לייב-אקשן וסרטי המשך.
בין שלל הדיונים החברתיים סביב הסרט, עלה אז ונמשך עד היום גם הדיון הפמיניסטי, מאיורה של סינדרלה, שפיאר את מודל היופי היחיד של אותה העת ואף התגאה במידת נעלי הזכוכית הקטנה להחריד שלה, ועד להצגתה כפסיבית ותלותית באחר.
מבקרות פמיניסטיות, ובהן גם בטי פרידן (שכתבה את הספר "המסתורין הנשי" ב-1963) וקייט מילט ("פוליטיקה מינית", 1970) הביעו את מורת רוחן מהטייפ הדיסנאי הבעייתי, של מודל נשי הממתין להצלה.
בניגוד אליהן, בדיסני – כפי שאמר זאת וולט בעצמו – ראו את סינדרלה באור אחר, כגיבורה שלא רק חולמת, אלא גם פועלת כדי להגשים. מבקרת הקולנוע האמריקאית הלן באוור אף כתבה באפריל 50', כחודשיים לאחר יציאת הסרט: "יש פילוסופיה נחמדה בגישה של סינדרלה. היא יכולה ללמד את הצעירים, ולא רק, איך להתמודד עם מצוקות".
בזכות הפיה הטובה
וולט דיסני החל את דרכו כאנימטור עם חלומות גדולים. לימים הוא הפך לבוס הגדול של חברת האנימציה שהקים עם אחיו, רוי, והיה מעורב במידה כזאת או אחרת בכל הפקה והפקה עד שהלך לעולמו ב-1966.
גם בהפקת הסרט "סינדרלה" היה דיסני מעורב באופן אישי, והתייחס לסרט במספר הזדמנויות. באחת מהן סיפר על תהליך יצירת סצנת הפיה הטובה, ברגע שבו הופכת הגיבורה לנסיכה מהאגדות, באמצעות קסם כמובן. זוהי אחת הסצנות המזוהות ביותר עם אולפני וולט דיסני, ואחת החביבות במיוחד על וולט. דיסני הדגיש בראיונותיו בנושא את חשיבות דמות הפיה בהענקת תקווה לסינדרלה.
אנימטור החברה, פרנק תומאס, אמר כי הקהל בשנות ה-40 היה צמא לסרט באורך מלא, ואף ציפה מהחברה ליצור משהו "דומה" לשלגייה. לאחר החששות, ולצד ההתרגשות והציפייה הציבורית, בפברואר 1950 נערכה הקרנת הבכורה שהפכה לסנסציה, כאשר כלי תקשורת רבים מפרגנים ליצירה. העיתון "דיילי ניוז" תיאר את האירוע כ"זוהר" ואת וולט דיסני כ"ליגה משלו".
הקול ששינה הכל
איילין וודס, שהעניקה את קולה לדמותה המאוירת של סינדרלה בסרט, החלה את דרכה בעולם הבידור בגיל צעיר. כשהייתה בת 11 הופיעה לראשונה בתוכנית רדיו. בגיל 15 כבר הייתה לה תוכנית רדיו שבועית משלה ברשת ABC, וכשהייתה בת 19 הודיעה בשידור כי תיתן את קולה לנסיכת דיסני חדשה ושמה סינדרלה: "עכשיו אני יודעת שחלומות מתגשמים", פירסמה בהתרגשות. וולט דיסני גיבה ואמר: "היא עוד תפתיע את כולם"; והיא אכן עשתה זאת.
בישראל, הסרט "סינדרלה" הוקרן לראשונה כשנה לאחר יציאתו בארה"ב, ב-1951, בתרגום עברי, אולם לא דובב לעברית. רק ב-1991, פורסמה הגרסה העברית המוכרת כמעט בכל בית בישראל, בהפקת מי שנחשבה למלכה האם של ההפקות העבריות לסרטי דיסני, שפרירה זכאי.
זכאי, היום בת 94, היא מחלוצות הדיבוב העברי וניצחה על הפקת הסרטים הגדולים של דיסני, מ"היפה והחיה" ועד "מלך האריות", מ"אלאדין" ועד "בת הים הקטנה". "העבודה על 'סינדרלה' נמשכה, כמו רוב הפרויקטים, כמה חודשים מרגע קבלת התסריט ועד למיקס הסופי", היא מספרת.
"מכיוון שזה היה אחד מסרטי דיסני הראשונים שעובדו לעברית, העבודה לוותה בהתרגשות רבה. לא ידענו עד כמה יתפתח עולם הדיבוב וכמה משמעותית תהיה התרומה שלי לתחום. המחשבה על הדורות הבאים, תוך כדי עבודה, התמקדה בהקפדה על האיכות. מה שעמד לנגד עיניי היה הביצוע של מלאכת התרגום, העיבוד והבימוי בצורה הטובה ביותר, וזה כלל תמיד עבודה עם השחקנים והזמרים הטובים ביותר בתחום".
זכאי מספרת שתהליך העבודה כלל "הקפדה יתרה על רמת השפה, כלומר: לאו דווקא שפה גבוהה, אלא מִשלב דיבורי בעברית תקנית שלא תהיה מתיילדת או אופנתית, ועדיין תישמע קולחת ומובנת. אלה כנראה הסיבות שבזכותן הדיבוב נשאר רלוונטי ואהוב גם כעבור שנים רבות".
את דמותה של סינדרלה הראשונה דובבה טל אמיר, אז זמרת אופרה ומדבבת ישראלית, והיום מורה לפיתוח קול בבית הספר למוזיקה רימון. בשיחה איתה קשה שלא להתרגש: קולה נשמע כאילו סינדרלה בכבודה ובעצמה עונה לי.
"תמיד אהבתי סרטים מצוירים. סינדרלה הייתה הדיבוב הראשון והעיקרי שלי", היא מספרת. "ההקלטות התקיימו בזמן מלחמת המפרץ, גם לאולפן נסחבנו עם מסכות", היא משחזרת בהתרגשות.
"בדיסני העולמית צריכים לאשר כל דיבוב של שפה זרה, ובארה"ב אמרו שהקול שלי מתאים אבל שיש 'לכלוכים' שצריך לנקות. הם התכוונו לח' ולכ' הישראליים".
שפרירה זכאי הייתה בוסית קשוחה, מוכשרת ופדנטית, כך אומרים המדבבים שעבדו איתה במרוצת השנים, כזאת שהקפידה ביתר שאת על השפה העברית. "הייתי יוצאת עם כתמים כחולים בידיים. אם העברית לא הייתה תקנית או שכחתי את הטקסט, היא הייתה נותנת לי עם המרפק בתוך הזרוע. אבל זה היה כיף לא נורמלי. נעם לי שהיא הייתה קפדנית".
כשאמיר ואחרות נשאלות על התפקיד בסרט לצד הביקורת החברתית שנשמעה על דמותה הנשית של סינדרלה, נדמה שזה לא היה בשיח בכלל: "לא חשבנו על פמיניזם, אלא על נסיכה, שמלה וקסם. וזו גם הייתה הפעם היחידה בחיי שהייתי בלונדינית עם עיניים כחולות. ולמרות שלא נעשיתי מפורסמת מסינדרלה, התלמידים שלי עדיין מתפלאים".
גם מיכל צפיר, שדובבה את סינדרלה בסרט "סינדרלה 2: חלומות מתגשמים" (2002), מתייחסת לעידן הפוליטיקלי קורקט בנוגע לסיפור סינדרלה: "הכרתי את הסיפור, אבל זה שונה מהיום. דורות שלמים חונכו שאם חורגת היא מרשעת, אנחנו לא שם. אז היינו תמימים. עד היום ילדים יכולים להגיד לי, 'את על הבמה אבל אנחנו שומעים את סינדרלה'. יש לזה אורך חיים ארוך".
לשאלה האם סינדרלה היא דמות מעוררת השראה, עונה צפיר: "זה הבייסיק. הטוב הוא טוב והרע הוא רע, וילדים נמשכים לדברים פשוטים. אם הייתי יכולה לתת לסינדרלה טיפ, הייתי אומרת לה – אל תחפשי את הנסיך בחוץ, אלא את הנסיכוּת בתוכך".
ב-2007 הופץ הסרט השלישי והאחרון "סינדרלה 3: אהבת אמת". הדיבוב העברי לגרסה זו יצא רק ב-2022, שם נתנה את קולה הזמרת והמדבבת אלונה אלכסנדר, שהפכה במרוצת השנים לנסיכת דיסני בעצמה, עם ארסנל שלא מבייש אף שחקנית ישראלית.
בעשור האחרון הספיקה לדבב את בל מהיפה והחיה ואת מולאן בגרסאות הלייב-אקשן, ליידי מהיפהפייה והיחפן, וסינדרלה כמובן. "לקח לי כמה שנים עד שנתנו לי להיבחן לתפקיד בסרט גדול. אני חושבת על עצמי בתור ילדה – מתעלפת רק מהמחשבה הזאת. זאת התגשמות חלום היסטרית. סינדרלה אמנם לא הנסיכה האהובה עליי, אבל היא כן הייתה מקסימה". •
