הגעתו של שרון גל ל-i24News הפכה סופית את השעה 19:00 לאגף הכי רוחש בסופרמרקט של חסידי וחסידות השלטון בכלל והעומד בראשו בפרט. לא רק שאין להם יותר סיבה להסתפק בנציגי הימין במהדורה המוקדמת של חדשות 12 וממילא "אזור מלחמה" של רשת 13 היא תועבה משוקצת, עכשיו הם גם יכולים לבחור ארוחת ערב מבין שלוש אופציות: חביתת יערה זרד (ערוץ 14), מקושקשת אילה חסון (ערוץ 11) ושקשוקת שרון גל בערוץ 15, שממשיך לדלג כמו כדור פינבול בין גופי שידור ולמקסם את כוחו המסחרי.
מן הסתם, גל אמור לקדם היכרות בין הערוץ לדבר הזה שנקרא "צופים", בהיותו אחד הבודדים שם שהפרצוף שלו גם מוכר ויזואלית וגם מזוהה עם תנועה פוליטית חזקה. אולם הבעיה היא שנדמה כי מעבר לגיוסו של גל, לא ממש הושקעה מחשבה בשאלה מה מייחד דווקא את התוכנית שלו בתחרות המתגברת על נתח השוק הביביסטי: הפורמט אותו פורמט, סדר היום אותו סדר יום והדעות אותן דעות.
אם כך, מתבקש לנצל את יכולותיו של גל, איש טלוויזיה מוכשר ומנוסה: מונולוג חד, ראיון מעניין, פינה מפתיעה. זה בוודאי דחוף נוכח העובדה שהפאנל סביב המגיש נוצץ כמו גפילטע פיש, עם הסאונד הדוקרני של נוה דרומי בתפקיד הג'לי הרוטט ואישים לא רלוונטיים כמו הח"כים לשעבר יואל חסון ואלי גולדשמיט בתור הגזר הגמדי. אולם לפחות במהדורה אמש לא היה לתוכנית שום טייק מרענן, גם במסגרת האג'נדה המגויסת: לא שואו ולא דיון מעמיק, לא חשיפות מעניינות ולא פרשנות מקורית. סליחה, דרומי כן טענה שההצלחות של המוסד הן תמונת מראה לכישלונות של השב"כ, כאילו שלא היו למוסד פאשלות קשות בהקשר של התעצמות חמאס: זאת בהחלט הייתה תועמלנות שקופה בצורה יוצאת דופן.
למעשה, החידושים המרעישים בתוכנית היו שעל המסך נכתב "די--סטייס" במקום "דיפ-סטייט" (או שאולי מדובר במחתרת טרייה?) וכן שהרצאה שבה נפתלי בנט מחמיא לממשלה בראשותו נחשבת ל"סטנד-אפ". אם כבר קומדיה, האופן שבו התוכנית עוסקת ביריבי נתניהו ובמבקרים של דונלד טראמפ ואילון מאסק (אישים נערצים לא פחות על בעל הבית) היה הדבר שהכי התקרב לבדיחה. כשהאולפן עבר להתפייט על קריאות האחדות של החטופה אגם ברגר, היא כבר הפכה לצינית במיוחד.
אפילו הנוכחות של גל, שאמורה להיות אקס-פקטור, הייתה מינורית: רוב הזמן הוא לא יותר מהכרוז שאומר איזה קטע וידאו יוקרן כעת. את מה שיגיד עליו אפשר לנחש גם מהחלל. מי יודע, אולי זאת גם תהיה התחנה הבאה שלו.
בקטנה
מתברר שהשרה אורית סטרוק לא צריכה להתאמץ כדי לשווק לציבור הרחב את תפיסותיה הקיצוניות: מספיק לשמוע את המונולוג של עודד בן עמי אמש בפתח תוכניתו בחדשות 12 כדי להבין, שאפילו היא ראויה לביקורת קצת פחות ילדותית, דמגוגית ועתירת קיטש. בכלל, קצת אירוני שהמגיש מרצה לה על "לב של אמא" ורחמים אנושיים: גם להעליב שוב ושוב את האינטליגנציה זה לא הכי הומני.
