מתפרסם בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה
ביטחון אנרגטי הוא נדבך מרכזי בחוסן הלאומי של ישראל. במהלך מלחמת חרבות ברזל, משק האנרגיה המשיך לפעול ללא הפסקה למרות הקשיים, אך בחינה מעמיקה של תשתיות האנרגיה במדינה מעלה תמונה מדאיגה.
"האתגר הראשון, המרכזי שלנו כיום, הוא להבטיח את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל", מסביר יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, "ענף האנרגיה הוא ענף מרכזי בכלכלת ישראל בראש ובראשונה, כי בלי אספקת אנרגיה אין חשמל בבתים, אין תעשייה ואין צבא מתפקד. אבל יש עוד משמעויות, למשל שיצוא האנרגיה הוא מנוף גיאו-פוליטי. מבחינת ייצור, חוקי הגנת הסביבה, אספקה, יש לנו מודל טוב. אסור להרוס אותו בהחלטות פופוליסטיות כמו סגירת התעשייה במפרץ חיפה, סגירת נמל אילת וסגירת נמל אשקלון, כי אז אנחנו עלולים להישאר עם הרבה דיבורים ובלי אנרגיה, וללא יכולת לתפקד כמדינה וכצבא".
מהו חוסן אנרגטי ומדוע הוא חשוב למדינה?
"המשמעות היא שהמדינה לא במחסור – בדלקים לצה"ל, לאוכלוסייה האזרחית, למערך המלחמתי. אם אין מלאי של דלק למטוסים, לטנקים, לייצור חשמל, אין ביטחון אנרגטי. מדינה לא יכולה להתנהל ככה. משק האנרגיה ידע להתארגן במלחמה הודות לכך שנערך מראש למצבי חירום. בתי הזיקוק עבדו מסביב לשעון ומצאו פתרונות, ולכן הצבא יכול היה לתפקד".
אז בעצם מדובר בחשמל לבתים שלנו. שלא נחזור לתקופת הנרות?
"לא רק חשמל לבתים אלא גם דלק למכוניות. זה כמו חמצן. המשק והצבא לא יכולים להישאר ללא אנרגיה. יש מדינות שבהן יש ארבע שעות חשמל ביום. בישראל הייתה הפסקת חשמל גדולה אחת לשעתיים, וכל המדינה זעקה. בגלל שהכל זורם, לא מרגישים את החשיבות".
כלומר, אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו כי זה קיים באופן קבוע.
"נכון. והמדינה חייבת לפעול על פי שיקולים מקצועיים ולא פופוליסטיים כדי שזה יימשך. בישראל התקבלו החלטות, שעכשיו לשמחתי מתחילים לבחון מחדש, לסגור את בתי הזיקוק. למי שרוצה ליצור כותרות זה טוב ויפה. אבל אין לנו היום אחסון למלאים הדרושים לנו. אפשר לייבא באופן שוטף, אבל אם הנמל סגור, אז אין לנו את האנרגיה הדרושה. אנחנו מדינת אי. אם לא נדאג לעצמנו לאחסון, למלאים, לאספקה שוטפת, אנחנו עלולים להיתקע. יש לנו אנרגיית שמש שיכולה להיות מקור לייצור חשמל שישלים את הגז הטבעי, אבל אנחנו לא יכולים לבנות עליה".
עד כמה ישראל קרובה כרגע להשיג עצמאות אנרגטית?
"עצמאות אנרגטית פירושה שאם יש תקלה, קווי מתח עליונים שעוברים בין ארצות שונות משלימים את החסר במדינה שבה נוצרה הבעיה. אנחנו לא במצב הזה. לישראל אין כיום עצמאות אנרגטית, אבל בפעולות שעשינו דאגנו שיהיה ביטחון אנרגטי. אם ייווצר מרחב גיאו-פוליטי של הסדרי שלום עם סעודיה ומדינות שכנות, נמצא את עצמנו בעצמאות אנרגטית בהנחה שיהיו קווי חשמל בינינו לבינן ותהיה מערכת הולכה והזנה הדדית. אנחנו שואפים לזה – ומנסים לחיות בלי זה".
מה ההשלכות של צמצום מקורות האנרגיה הקיימים, ואיך זה יכול לפגוע בהפקת אנרגיה יציבה?
"מקורות האנרגיה הקיימים שלנו היום הם דלקים וגז טבעי, חומרי גלם לדלק שאותם מזקקים בבתי הזיקוק פה ומספקים גז טבעי ואנרגיה נקייה. אנרגיה מהשמש מהווה היום כ-15 אחוז מהאנרגיה לאספקת חשמל בישראל. אנחנו צריכים להבטיח שיש לנו את המקורות האלה, לעשות הכל כדי שיהיו לנו מקורות ויהיו לנו מלאים. אני חושב שהמלחמה הזאת הוכיחה שנערכנו היטב וגם הצלחנו בזה".
איזה צעדים רגולטוריים יכולים לסייע?
"המשרד להגנת הסביבה מוציא הנחיות ומיישם את מרבית התקנים וההוראות שחלות בשוק האירופי וב-OECD בפרט, והן אוטומטית חלות על ישראל. הבעיה היא שלפעמים משרד האנרגיה שלנו קובע ערכי איכות אוויר בישראל שחלק מהם פשוט לא ניתנים לביצוע, כי הם מעבר לתקנים הנהוגים באירופה. לפעמים אלו דרישות קיצוניות ששוק האנרגיה לא יכול לעמוד בהן".
איך אפשר מצד אחד להבטיח משק אנרגיה שהוא מגוון וגם יציב ומצד שני לקדם אנרגיה ירוקה?
"בישראל, אנרגיה ירוקה היא אנרגיית שמש. אין לנו כמעט אנרגיית רוח. צריך להבטיח שהדלקים המרכזיים יהיו נקיים. הגז הטבעי שמגיע מאסדות הגז החליף אנרגיה מזהמת, ולמעשה זה גרם לניקיון המרכזי של הסרת מוצרי הפחם וזיהום האוויר. הפחם נשאר רק לצורכי חירום, ולדעתי מהר מאוד לא יהיה קיים. האנרגיה הירוקה הולכת ומגדילה את חלקה. אנחנו משתפים פעולה עם יישום התקנים האירופיים. למשרד להגנת הסביבה יש הסכמים בינלאומיים כמו 'הסכמי פריז' ואחרים, שצריך ליישם. למרות שטראמפ ביטל חלק מהם בארצות-הברית, בישראל ממשיכים בקו הזה. דוגמה להבטחת משק אנרגיה מגוון יציב היא החלטת הממשלה המיוחדת מלפני כחודש וחצי שבה אישרו יבוא דלקים מהאמירויות כדי להבטיח ביטחון אנרגטי ויחסים גיאו-פוליטיים. תפקידה של הממשלה לאזן את הרגולציה".
איך אתם מתאימים את עצמכם לעידן האנרגיה הנקייה, שהכרחי עקב משבר האקלים?
"המכון שלנו עוסק במחקרים ובחדשנות ומציג הרבה מאוד ניירות עמדה והרצאות על החדשנות ועל ניסיונות שנעשים בעולם כדי להתאים את המשק שלנו לעידן של אנרגיה נקייה לגמרי. בגלל שהגז הטבעי החליף אנרגיות מזהמות, פליטות המזהמים בישראל ירדו בכמעט 90 אחוז. זה המון. לכן, האתגר שלנו כפול: לספק את הצרכים השוטפים ולהתקדם לעבר אנרגיה נקייה ממקורות חדשים בתחום. לנצל את החדשנות שקיימת בעולם בנושא".
מה לדעתך ההזדמנויות הכי גדולות שעומדות בפני משק האנרגיה הישראלי בשנים הקרובות?
"יצוא הגז העתידי הפך כאמור לנושא גיאו-פוליטי. היכולת לייצא יותר גז למצרים ולירדן – זה מנוף גיאו-פוליטי. הנושא השני הוא היכולת להתחבר לרשתות החשמל של מדינות שכנות בעקבות יחסי שלום".
יש מודל של מדינה שישראל יכולה ללמוד ממנה ליצור מדיניות אנרגיה?
"אין מודל, כי אין אף מדינה במצבנו. אין מדינה שעמדה ועומדת כמונו במלחמה ארוכה ובצרכים גדולים. מה שכן, מכון האנרגיה מספק הרבה מאוד אינפורמציה והדרכה לחברות שלנו על פי המודל האירופי".
מתפרסם בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה
