האווירה באולם חדר האוכל של קיבוץ רוחמה, שמארח את קהילת קיבוץ כפר עזה הגולה מביתה, הייתה מתוחה. ביום רביעי בערב התכנסו שם מאות מחברי הקהילה לשמוע את אלוף פיקוד העורף רפי מילוא ודובר צה"ל דניאל הגרי מציגים את התחקיר שערך הצבא על הקרב שהתחולל בשבילי הקיבוץ ב-7 באוקטובר. בתגובתו הרשמית מסר הקיבוץ כי תחקיר הצבא אמנם "מקיף ומעמיק, אבל לשאלה המהותית — איפה היה צה"ל — אין בו באמת מענה".
כפר עזה נכבש בידי כ-250 מחבלים, כשבמשך שעה וחצי לא נכנס אף חייל לקיבוץ — ו-14 חברי כיתת הכוננות נלחמו לבדם. עד 8:30 בבוקר נרצחו 37 מחברי הקיבוץ. לכמה אזורים בקיבוץ נכנסו כוחות צבא לראשונה רק ביום ראשון. גם חיל האוויר, לפי התחקיר, לא סייע בבלימת המתקפה ובעיקר פגע במחבלים בזמן נסיגתם לעבר הרצועה — לאחר שכבר אירעו רוב מעשי הרצח בקיבוץ. "טעות קריטית", הגדירו זאת בצה"ל. 62 איש נרצחו במהלך הטבח שם ו-19 נחטפו, שניים מהם — גלי וזיו ברמן — עדיין בשבי.
"לא היינו ערוכים, לא חשבנו ולא הערכנו שלחמאס יש את היכולת לצאת למלחמה רחבה בהפתעה", אמר מילוא בצער. הוא גם הודה כי לאורך שנים "הלכנו אחורה בהגנת הגבולות שלנו". "יש לנו את היכולת להפעיל את כל העוטף בלחיצת כפתור", אמר מילוא. "לא עשיתי את זה, זה לא עבר לי בראש באותו הבוקר, וזו תקלה אישית שלי". בסוף דבריו אמר למשפחות השכולות: "אני מרגיש כישלון אישי שלא לקחתי את הנשק וירדתי לדרום להילחם. היו לי עוד דברים לעשות כאלוף פיקוד העורף, אבל זה משהו שאני אסחוב איתי לכל החיים".
לאליס אדרי, אחותו של אביעד אדרי שנרצח באותו היום במגורי "דור צעיר" של כפר עזה, הדברים הללו לא מספקים כל נחמה. "נכנסתי להצגת התחקיר עם בטן מתהפכת ויצאתי באותה תחושה", היא אומרת. "בסך הכל שמענו את מה שכבר ידענו, ובכל זאת – כשהאלוף החל לדבר עלה לי הדופק. הייתה שאננות מוחלטת. כל מדיניות ההכלה במשך שנים התפוצצה לנו בפרצוף.
"אין לי תחושת של סגירת מעגל בכלל, כי לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הכל לעומק. נכון שצה"ל הציג את התחקירים ולקח אחריות, אבל עדיין יש הרבה מאוד כעס. יש לי עוד מאה ואחת שאלות, אבל בשורה התחתונה אחי נרצח בגללם".
את חושבת שהתחקיר לא גילה הכל?
"אני לא יודעת אם בתחקיר היה כסת"ח. אני לא בטוחה שהם יכולים בכלל להסתיר משהו כי אנחנו האזרחים יודעים הכל. לי, בשורה התחתונה, אין ביטחון ואמון בצה"ל".
מהצד שני של קשת הרגשות נמצא דורון אדמוני, שאיבד בטבח בקיבוץ את בנו, סרן גיא אדמוני ז"ל, קצין בכיר באמ"ן ותושב כפר עזה ואת אשתו, מיכל ז"ל. "לי יש תחושה של סגירת מעגל, במידה מסוימת", הוא אומר. "הגעתי בלי הרבה ציפיות כי מראש לא אהבתי את הרעיון שהצבא חוקר את עצמו, אבל בסך הכל זה היה נראה מאוד יסודי. הצבא הניח את הכל על השולחן. זה היה מטלטל. זו עוד הוכחה לכמה היינו עיוורים וכמה הסתנוורנו מהשקט. את זה צה"ל אומר חד-משמעית. בתכלס לא הייתה הגנה בגבולות. בבסיס התפיסתי אירוע שכזה כלל לא עבר לנו בראש".
לדעתך נעשה תחקיר יסודי?
"אני לא יודע אם תחקיר זה המונח הנכון. הם סיפרו לנו את הסיפור של כפר עזה באותו היום, אבל לא דיברו יותר מדי על איך הגענו למצב הזה, וזה כשל גדול מאוד. היו המון הערות של התושבים. בסופו של דבר לכל תחקיר צריך גם מסקנות. ופה זה לא קרה".
איך גיא, שהיה בכיר במודיעין, היה מגיב לכל האירוע הזה?
"כל בוקר אני מתעורר עם השאלה הזאת – איך גיא, שהיה בצומת הכי מרכזי של קבלת ההחלטות באמ"ן, היה מגיב לכל הדבר הזה, איזה הסבר היה לו למחדל הגדול הזה. לדעתי הוא היה סוחב על עצמו את תחושת הכישלון. גיא היה ילד מאוד ערכי, מאוד מחובר לכפר עזה ולאזור. הוא היה אדם רציני ואחראי. ראש אמ"ן היה אצלי בבית. שוחחנו רבות. אני במערכת יחסים מורכבת עם צה"ל,
אבל בשורה התחתונה אני לא נותן לכעס להוביל אותי. להבדיל מאנשים אחרים בכפר עזה שעדיין מאוד כועסים ואפשר היה לראות את זה בהצגת התחקיר, שם נאמרו דברים קשים מאוד. אבל אני חושב שהכשל הוא כשל מערכתי ולא רק של אדם כזה או אחר".
מי נתן את ההוראה
משבר אמון עמוק נפער בין התושבים שהופקרו לבין צה"ל. הביקורות אינן כלפי החיילים והקצינים הזוטרים, אלא בעיקר כלפי הפיקוד העליון וכמובן לדרג המדיני. בהתאם לכך, גם היחס לתחקירים הצבאיים, רציניים ויסודיים ככל שנעשו. השבוע הוצגו התחקירים לקיבוצים נחל עוז וכפר עזה, והפצעים, ככל שנסגרו, נפתחו מחדש. בשבועות הקרובים יוצגו התחקירים לשאר היישובים, בהם ניר עוז ונתיב העשרה.
התחקירים הצבאיים התבססו בעיקר על מידע שסיפקו לצוותי החקירה התושבים בעצמם, הרבש"צים, צוותי החירום היישוביים וההנהגה המקומית. הם הרי היו שם באותה שבת. ראו הכל, חוו את הכל, זוכרים ולא שוכחים. הרבה גם מתועד. היישובים העבירו לצה"ל מצלמות אבטחה, הודעות ווטסאפ, קריאות לעזרה של נרצחים וחטופים ועוד ממצאים רבים. כל אלו סייעו לצוותי החקירה לשרטט ציר זמן של האירועים בתוך היישובים ומחוץ להם, ובכך להבין היטב את תמונת הקרב.
שיתוף הפעולה היה מלא. התוצאה, מבחינת התושבים, מוטלת בספק. כשהתפרסמו לפני כשבעה חודשים ממצאי החקירה על הטבח בקיבוץ בארי התעוררה סערה. בקיבוץ שהיה לאחד ממוקדי הטבח, הדעות היו חלוקות לגבי אמינות התחקיר ויסודיותו. במקביל, גם לוחמי צה"ל שהגיעו לקיבוץ ולחמו שם, מתחו ביקורת על הממצאים. הסערה הזו גרמה לצה"ל לסגת למדרון אחורי בכל מה שקשור להליך הצגת התחקירים. כחלק מהפקת הלקחים על סערת התחקיר בבארי, צוותי החקירה של צה"ל קיימו סדרה של מפגשים עם הנהגות היישובים על מנת לגבש "שפה משותפת" שבעזרתה ניתן יהיה להציג את התחקיר, עם מינימום נזקים וביקורת. במילים אחרות, שורה של ישיבות שעסקו באיך להציג את התחקיר, ולא בתוכנו.
"מה שאותי הכי משגע זה שהתחקיר עוסק במה שקרה החל מהשעה 6:30 בבוקר והלאה, ולא במה שקרה לפנות בוקר ובלילה, כשהתקבלו ההתרעות", אומר גידי סבאג, תושב נחל עוז ומנהל הרפת של הקיבוץ. "אם כבר צה"ל קיבל אינדיקציות להתקפה, למה לא הודיעו לרבש"ץ, לכיתת הכוננות, לאנשי הביטחון. היו צריכים להעיר אותם, להקפיץ אותם. שייצאו מהבתים, שייקחו את הנשקים שלא היו לידם. הכל היה נראה אחרת אילו היינו מתארגנים, בתוך היישוב בלבד. לזה אין תשובות בתחקיר".
הצגת התחקיר תחזיר את האמון של התושבים בצה"ל?
"התחקיר לא יחזיר את האמון שאבד. מה שכן יחזיר את האמון בצה"ל זה ביטחון. אותי יותר מעניין מה יהיה הלאה מבחינה ביטחונית. מה מתכוונים לשנות פה בנחל עוז במובן הזה – עוד מיגון, איפה שצריך ואם צריך, ובעיקר שקט לאורך זמן. בינתיים אני לא רואה איזה מהפכה ביטחונית שתביא לתחושת ביטחון מלאה. רוב האוכלוסייה של נחל עוז מאוד מתלבטת, לא אם לחזור, אלא מתי לחזור. זה קשור להרגשת הביטחון שתהיה פה. מדברים איתנו על חזרה הביתה ביולי-אוגוסט, אבל עד אז יכול להיות שעוד פעם תפרוץ מלחמה".
את ממצאי התחקיר הציג לחברי נחל עוז אלוף דן גולדפוס באולם ברמת אפעל ביום שלישי השבוע. חברי נחל עוז, שרובם עוד מפונים לקיבוץ משמר העמק, הגיעו למפגש הטעון. היו שם ותיקי המשק, משפחות צעירות ומשפחות שכולות שלהן הציגו את הממצאים בנפרד. במשך יותר מארבע שעות הוצג התחקיר, כולל שלב השאלות. על פי התחקיר, לפחות 180 מחבלים חדרו בשלושה גלים לקיבוץ, רצחו 15 תושבים וחטפו עוד שמונה (אחד מהם, עמרי מירן, עדיין בשבי). זאת בעוד כוחות צה"ל לא הגיעו והחטיבה הצפונית של אוגדת עזה, שהייתה אמורה להגן על היישוב והאזור, נפלה. "סליחה שנכשלנו בלהגן עליכם", אמרו נציגי הצבא לתושבים.
רוב הפרטים היו ידועים לחברים, אבל דבר אחד עורר את זעמם: סוגיית הנשקים של חברי כיתת הכוננות, שבאותה שבת ארורה היו בנשקייה ולא בבתים, לפי ההנחיה של צה"ל בזמנו. חברי כיתת הכוננות יצאו מהבתים ללא נשקים אוטומטיים ורצו לנשקייה – דבר שגזל מהם זמן רב. בחלק מהיישובים חברי כיתות הכוננות נרצחו בדרכם לנשקייה.
"הם אמרו לנו בתחקיר שמצד אחד הם לא מצאו שום הוכחה לכך שלפני 7 באוקטובר צה"ל הנחה את הרבש"צים לאחסן את הנשקים, אבל מצד שני הם גם לא אומרים שלא ניתן פקודה כזאת", אומר חבר קיבוץ נחל עוז שנכח בפגישה. "בשורה התחתונה, הם לא יכולים לאשר את הסוגיה וגם לא מעוניינים להכחיש אותה, כי לכאורה הם מאמינים לנו. זה בעיניי לא רציני בכלל ובטח שלא בונה אמון. אם צה"ל רוצה לבנות אמון מחדש, אז קודם כל על הקצונה הבכירה לומר את האמת ולחקור עד תום, אחרת זה פשוט לא יעבוד".
אותו תושב שיתף באווירה שהייתה באולם: "בסך הכל הייתה פגישה מאוד עניינית. כן, היה מתח באוויר, הייתה בעיקר חשדנות וספקנות. היו גם הערות ביקורתיות ונוקבות, אבל שמרנו על שיח מכבד. אנחנו לא מחפשים לערוף ראשים או להשתלח בקצינים. אנחנו רוצים תשובות ברורות מצה"ל. צה"ל הוא חלק מההתיישבות, הוא חלק מהעם ואנחנו צריכים להיות שותפים לתיקון העמוק שנדרש".
הכאה על חטא
אחת הנרצחות מנחל עוז היא שושי ברוש ז"ל, בת 76, מוותיקות הקיבוץ. אלדר בנה, שנולד וגדל בנחל עוז, אבל לא חי שם בשנים האחרונות, נכח בהצגת התחקיר. "אני יצאתי משם בתחושה מעורבת. מצד אחד עמד מולנו אלוף בצה"ל ולקח אחריות באופן מלא, באופן הכי עמוק שיש. ואת זה אני מעריך מאוד. מצד שני, עדיין יש מרחק מסגירת משבר האמון שנוצר.
"התקווה שלי שתהיה הבנה של כל מה שקרה. כלומר, שאת כל הכשלים ייקחו למקום הנכון, ושזה לא ייגמר רק בעוד מיגון או שיפור הסד"כ, אלא בהבנה מה צריך לעשות כדי להחזיר את תחושת הביטחון. חלק מהדברים שעלו בשיחה היו טענות של אנשים שצריך להיות כאן שיח בין האזרחים לצבא.
"כדי לבנות את האמון, קודם כל הצבא צריך להיות קשוב לאזרחים, לדרישות שלהם, לצרכים. זה דבר שלא נעשה. גם הקיבוץ וכמובן גם אנחנו כמשפחה שכולה מעריכים מאוד את כל מי שנלחם בנחל עוז. הייתה שם לחימה הרואית והקיבוץ ניצל בזכות גיבורים שנלחמו. אנחנו אוהבים את צה"ל, והוא חלק מאיתנו וזה מאוד קשה שדווקא הארגון הזה כשל. אני מקווה שנמצא הדרך לתקן בחזרה".
חברי הקיבוץ סיפרו כי גילו בתחקיר על כך שלוחמי חטיבת גולני נלחמו מסביב לנחל עוז כבר משעות הבוקר – ובלמו מחבלים בגל הראשון. לאחר מכן הם הוסטו לטובת לחימה במקומות אחרים שבהם הייתה לחימה קשה יותר. "גילינו שהם בלמו הרבה מהמחבלים ואנחנו מודים להם. לא ידענו את זה לפני", אמרו בקיבוץ.
"השקיפות בהצגת התחקיר הפתיעה אותנו, כולל הקלטות קשר וסרטונים שלא נחשפו", אמר אבישי אדרי, תושב נחל עוז מהשכונה החדשה שאליה המחבלים פרצו ראשונים. "קיבלתי את התמונה הכי מלאה שהצלחתי לקבל עד כה. זה היה מאוד חשוב עבורי ואבן דרך בסיכוי שלי לחזור הביתה. זה מאוד הדגיש את מה שחסר ומה שלא נעשה. היה שם מעמד שלם של לקיחת אחריות והכאה על חטא. הם ממש אמרו שהם מתביישים לעמוד מולנו".
"קשה לראות את הקצינים שנלחמו בגבורה הכי גדולה שיש, וגולדפוס שהוביל לוחמים בעזה, בא ומקטין את עצמו בצורה הכי טוטאלית - לעומת העובדה שהממשלה לא ראתה אותנו ואפילו לא באה לבדוק איך אנחנו נראים ואיך אנחנו חיים. יש פה ממשלה שנעלמה לא רק ב-7 באוקטובר, אלא גם חודשים אחר כך.
"אנחנו רואים עכשיו את הכשלים במרכיבי הביטחון, אבל שאלות אסטרטגיות של איך התבסס האויב מעבר לגדר ככה, ולמה הוא התקיים מכספים שאנחנו העברנו לו - את החלק הזה לא היה מי שיסביר לנו. לכן חסרה ועדת חקירה ממלכתית. את התשובות לשאלות הכי קריטיות לא קיבלנו".
