יעקב כהן תמיד אמר שבנו הצעיר אביתר יכול להיות זמר גדול, וכל מי ששמע את אביתר שר בהלוויה של אביו, לפני ארבעה חודשים, ידע שהשחקן המנוח צדק. ביום רביעי הבא (12.3) ייערך מופע לזכר כהן בהיכל התרבות של ראשון-לציון, במסגרת פסטיבל הקומדיה וההומור, וכהן הבן ישיר בו. "עוד לא החלטתי מה", הוא אומר. מלבדו יופיעו אבי נוסבאום, אלי יצפאן, גלית גיאת, ישראל קטורזה, נדב אבוקסיס, שמואל וילוז'ני, שמעון בוסקילה ועוד.
"זו פעם ראשונה שאני עולה על במה בסדר גודל כזה", אומר כהן. "יצא לי להופיע בהילולות, אבל לא בהופעה רשמית לצד אמנים מכובדים. במשך השנים גם לא ידעתי שאני שר טוב במיוחד. רק בצבא התחילו להגיד לי, 'אתה שר טוב'".
כהן (24), שעובד בבית ספר יסודי ועוזר לתלמידים שמתקשים בלימודים, מתגעגע מאוד לאביו. "הגעגוע לא פוחת, הוא נשאר באותה עוצמה, אבל הצער פוחת", הוא אומר. "היום, למשל, כשחיפשתי תמונה שלנו יחד, הסתכלתי עליה והתחלתי לבכות. אני תמיד אתגעגע אליו, גם בעוד 20 שנה".
למה אתה הכי מתגעגע?
"לחיוך המתוק שלו, לשיחות על כדורגל וקולנוע. בשנים האחרונות היינו המון בבית יחד. היינו רואים כדורגל, או שהייתי שם לנו סצנה מסרט – 'הסנדק', למשל – והיינו מדברים עליה. הוא אמר שמרלון ברנדו הוא השחקן הכי גדול שהיה אי פעם. היינו מדברים המון".
דיברתם גם על הפרקינסון?
"בהחלט. בהתחלה חשבנו שאולי הוא מוותר לעצמו ומתייאש מהר מהמחלה. אחר כך צחקנו איתו עליה. עם הזמן השלמנו שזה המצב, אבל אף אחד לא ציפה שהוא ימות כל כך מהר".
כהן מספר שנהג לצאת עם אביו להליכות. "ההליכה האחרונה הייתה על שפת הים, חודש וחצי לפני שהוא נפטר. הוא רצה להיכנס למים, אבל פחד. היה לו קשה. הוא נכנס למים, ואחרי דקה יצא ואמר, 'אני לא מצליח להתגבר על הגלים. הם סוחפים אותי'. לפני שהרדימו אותו בבית החולים הוא אמר לאחי איתמר, 'אל תדאגו, אני אחזור אליכם'. הפעם הוא לא קיים את ההבטחה שלו".
