מייגן מרקל (43) היא האמריקאית שהאנגלים אוהבים לשנוא, זו שהגיעה כגרושה מהצד הלא-נכון של האוקיינוס וגנבה להם את הנסיך תוך עשיית שמות בתדמית המוקפדת של משפחת המלוכה. זה התחיל כסיפור סינדרלה שרק מפיקים בהוליווד יכולים לדמיין: הספק-שחקנית, ספק-דוגמנית השתלטה על אוצר הטבע הכי נחשק ואדמוני של בית המלוכה הבריטי. אחר כך הגיעו חתונה נוצצת, ריבים מתוקשרים עם המלכה אליזבת, לידת בן בכור, מעבר שערורייתי לקנדה ומשם ללוס-אנג'לס, ולידת בת.
השיא (השלילי) הגיע בחודש שעבר, כשפורסמה כתבה על חיי הזוג האקס-מלכותי במגזין "וניטי פייר". שני בני הזוג ניזוקו תדמיתית, אבל את מרקל ממש צלבו. "חסרת רחמים", "דיקטטורית על עקבים" ו"בריונית" הם רק חלק מהתיאורים שהוצמדו לה. אולי תוכנית הלייף-סטייל שלה, שתעלה בשבוע הבא בנטפליקס, תשנה את התמונה. ואולי לא.
ב-2018 היא הוכתרה כאייקון אופנה. מאז חלפו שישה חורפים, חלקם בגלות בקליפורניה, ונראה שהלוקיישן החדש לא עשה לה טוב. כשאין מסביב במה לבעוט, היא איבדה את האפקט העוקצני והייחודי שלה שנוצר עם ההשוואה למסורות אופנה עבשות, כובעים טיפשיים ומלכה מעוצבנת. ועדיין, מרקל היא חיית אופנה. היא מתמחה בחליפות ויודעת ללבוש אותן היטב, בעיקר כשמדובר בחליפות (וגם שמלות) של דיור, רולאן מורה וז'יבנשי. בדרך כלל היא בוחרת בצללית צמודה, בחצאיות עיפרון או בחצאיות בגזרת A כשהמותניים מודגשים והכתפיים מרופדות. גם שמלות הערב שלה מיישרות קו עם הסגנון המחויט, כמו שמלת קולר לבנה של אוסקר דה לה רנטה, שמלות של המעצבת הקליפורנית היידי מריק או השמלה האדומה של קרולינה הררה, שאותה לבשה פעמיים בתוך שלוש שנים לאירועי התרמה.
אין ספק שיש לה טעם משובח, גישה למקורות אופנה יוקרתיים וגזרה דקיקה שהופכת אותה לקולב מושלם עבור הבגדים שהיא בוחרת. על כך מגיעות לה מחיאות כפיים. מצד שני, אי-אפשר להתעלם מהחשבון המנופח של הוצאות הביגוד, מהתדמית הבעייתית ומכמה בחירות אופנתיות לא נכונות כמו שמלות דודתיות, פריטים שנראים ארוכים למידותיה ותסרוקות משעממות. על אלה מגיעות לה שאגות בוז
• עוד אייקונים – בערוץ האופנה של ynet
