פרסום של ירון אברהם בחדשות 12 בנוגע לדברים שאמר ראש השב"כ על המועד שבו כביכול יתפטר, הוליד דיונים לאורך היום: האם רונן בר בכלל זכאי מוסרית להחליט מתי יעשה זאת? ומנין הסמכות להצהיר כי אחת המשימות האחרונות שלו היא לוודא שתוקם ועדת חקירה ממלכתית וגם שמחליפו יהיה אחד משני סגניו?
הטענות שהושמעו נגד בר בהקשר הזה, וממש לא רק בערוץ 14, לגיטימיות בוודאי וחלקן גם עושות שכל: בר, מתוקף היותו ראש הארגון, אחראי למחדל החמור בתולדות השב"כ. אחרי שנה וחצי, הוא מוזמן לדחוף כל אג'נדה שיחפוץ בה, אבל בתור אזרח מודאג. ואם הרמטכ"ל כבר גוזר את החוגר, גם בר יכול לפנות את לשכתו.
אולם משפט שאמר אלמוג בוקר ב"מהדורת היום" בערוץ 12, הבהיר את עומק הבור הפסיכי שבו נמצאת הציבוריות הישראלית והפך את כל הסוגיה על הראש שלה, או לפחות חייב לברר אותה תחת הקשר מדויק. "אם מהפוליטיקאים שלנו אני לא מצפה את המהלך של להגיד 'כשלתי, אני הולך הביתה', ממי שעמדו בראש - בראשי המערכות כולם אגב, השב"כ, המוסד והצבא וכו' - אתה מצפה שזה ייראה אחרת", הסביר הפרשן.
באולפן, שבו ישבו מגיש, איש שב"כ לשעבר ועוד כתב, לא נרשמה הסתייגות כלשהי. ולא בכדי: כחלק מתהליך אובדן האזרחות בישראל, קיימת השלמה גם בתקשורת המיינסטרים עם הלך הרוח שבו "הפוליטיקאים" (כאילו שבאמת כולם אותו דבר) הם הילדים המופרעים שכל המורים כבר התייאשו מהם, ואין אלא לחכות ליום שבו כבר לא יהיו הבעיה של בית הספר. לעומת זאת ראש השב"כ הוא התלמיד הנורמטיבי שעשה דבר נורא ואיום, ומלבד הצורך להעניש אותו גם מוסיפים: "ממך דווקא ציפינו ליותר".
דמויות כמו בוקר, עושה רושם, באמת מאמינות באבסורד הזה, ואף חושבות שעצם היכולת לומר את הדברים מגבירה את אמינותן. הוא לא יבחין כיצד במשפט אחד הוא מסבך עוד יותר את הכאוס שנוצר מאז 7 באוקטובר: בהתחלה עוד היה נהוג לומר משפטים בסגנון, "כל האחראים צריכים ללכת הביתה", במקום לעמוד על ההבדלים המהותיים בין נבחרי ציבור למשרתי ציבור. עכשיו גם ירד החלק של האיזון המלאכותי: יש את אלה שלא מצפים מהם ולכן לא מאכזבים, ואלה שכן מצפים מהם ולכן צריך להתאכזב מהם.
חוסר היכולת של בוקר (כמשל, הוא ממש לא לבד) להבין שהכלים נופצו והרסיסים שלהם עוד שנייה חותכים למדינה את הוורידים, הוא אחד ההישגים הכבירים במאבק ההישרדות השלטון. במסווה של "ענייניות", "הגינות" ו"יושרה", פרשנים כמותו שומטים את הקרקע תחת הרעיון של כללי משחק בדמוקרטיה שאינם מתחילים ונגמרים בבחירות. לא אידיוט, אך בהחלט שימושי.
בקטנה
כחלק ממחיקת הגבולות בחדשות 12 , הנחתה עדי זריפי אתמול בכנסת "כנס הסברה" שיזמה ח"כ אפ־ רת רייטן. למי שלא הבין: מגישת חדשות בגוף חדשותי חזק ומשפיע מנחה בכנסת כנס שאירגנה פוליטיקאית. מצד שני, אחרי שדמויות כמו מיכל פעילן מחקו את הפער שבין סיקור להזדהות וכל טאלנט בחדשות 12 הוא כבר תעשייה בפני עצמו, למה שזריפי לא תחלטר בכנסת בשירות ההסברה? אם הכל מותר, אז הכל מותר.
